בתחילת שנות ה-70, היא הודיעה על פרישתה מהמשחק והחלה להיות יותר מעורבת בפוליטיקה. תמיכתה הגלויה בזכויות בעלי חיים התפתחה להצהרות מתלהמות על מיעוטים אתניים ולתמיכה גלויה בחזית הלאומית הימנית הקיצונית של צרפת, מה שהוביל לשורה של הרשעות הקשורות בגזענות והסתה.
בארדו נולדה ב-1934 בפריז וגדלה במשפחה קתולית מסורתית ומשגשגת, אך הצטיינה מספיק כרקדנית כדי לזכות בהיתר ללמוד בלט, וקיבלה מקום בקונסרבטוריון של פריז. במקביל היא מצאה עבודה כדוגמנית, והופיעה על שער מגזין "אל" ב-1950 כשהייתה רק בת 15. כתוצאה מעבודתה כדוגמנית, הוצעו לה תפקידים קולנועיים. באחד האודישנים פגשה את ואדים, איתו התחתנה ב-1952, לאחר שמלאו לה 18.
בארדו פרשה ממשחק ב-1973, בגיל 39. המיקוד העיקרי שלה הפך להיות פעילות להגנה על בעלי חיים, והצטרפה למחאות נגד ציד כלבי ים ב-1977 והקימה את קרן בריז'יט בארדו ב-1986. בארדו שלחה לאחר מכן מכתבי מחאה למנהיגי עולם בנושאים כמו המתת כלבים משוטטים ברומניה, הרג דולפינים באיי פארו ושחיטת חתולים באוסטרליה. ב-2003 ספרה "זעקה בדממה" הציג פוליטיקה ימנית קיצונית ותקפה גברים ונשים הומוסקסואלים.
התרעות פיקוד העורף