הטוב, הרע והפטרייה
הסרט משווק כמעין פארודיה או הומאז' לסרטי מגפות כמו "הדבר" (The Thing) ו-"28 ימים אחרי", והוא אכן עמוס בקריצות לז'אנר. ליאם ניסן, שבשנים האחרונות הפך למותג של איש אחד שמחסל רעים, נהנה כאן לשבור דיסטנס. הוא מביא את הפרצוף הרציני של "בריאן מילס" מ"חטופה", אבל זורק פאנצ'ים קומיים מפתיעים. הכימיה בינו לבין קירי וקמפבל, עובדת נהדר ומחזיקה את הסרט גם כשהעלילה הופכת לצפויה.
יש רגעים ויזואליים מהנים כמו סצנת ההדבקה לצלילי "I Get Around" של הביץ' בויז, או השימוש היצירתי (והמגעיל) בקקדו וג'וקים כנשאי-על. זה מרגיש כמו סרט B-Movie יוקרתי, כזה שיודע שהוא לא הולך לזכות באוסקר, אבל רוצה שתיהנו מהפופקורן.
איפה זה פחות עובד? אם ציפיתם לאימה טהורה שתקפיא לכם את הדם, זה לא המקום. ה-CGI (בעיקר של "הירוקת" המתפשטת) מרגיש לפעמים קצת זול, והמעברים בין מתח לקומדיה לא תמיד חלקים כמו ב"זומבילנד". יש תחושה שהבמאי ג'וני קמפבל ניסה לרקוד על שתי חתונות גם להפחיד וגם להצחיק ולפעמים יצא לו קצת סלט פטריות.
בשורה התחתונה, "הדבר הזה" הוא בידור קולנועי קליל ומהנה לאוהבי הז'אנר. הוא לא יחולל מהפכה בז'אנר האימה, אבל הוא מספק אחלה אסקפיזם לתקופה הזו. אם אתם מחפשים סרט לדייט קליל או ערב עם חברים שאוהבים לצעוק על המסך, זה בול בשבילכם.
התרעות פיקוד העורף