על פי דיווח של ה"וול סטריט ג'ורנל", מתנגדי העסקה מציינים כי התוכנית של אליסון עומדת בסתירה למגמה רבת שנים של צמצום מספר הסרטים המופקים באולפנים. הפעם האחרונה שבה חברת בידור הוציאה 30 סרטים בתפוצה ארצית בשנה אחת הייתה ב-2007, אז עשתה זאת טיים וורנר, חברת האם של האחים וורנר, כך עולה מנתוני חברת המחקרי רנטראק. מאז תחילת המאה ה-21, הממוצע של האולפנים הגדולים עומד על כ-15 הפצות נרחבות בלבד מדי שנה.
אליסון, שהשתלט על פרמאונט בקיץ שעבר ופתח במהירות במאמצי רכישה של וורנר, מתעקש על כוונותיו. בכנס סינמקון שנערך באפריל, הוא הצהיר בפני בעלי בתי הקולנוע כי יפיק לפחות 30 סרטים בשנה. אם התוכניות ייצאו לפועל, פרמאונט ו-וורנר יוציאו השנה 28 סרטים במשותף, כולל "מת לצעוק" ו"חולית: חלק 3". לשנת 2027 מתוכננים 36 סרטים, בהם סרטי ההמשך ל"מקום שקט" ו"סופרמן". השאלה בהוליווד היא האם התפוקה תישמר, שכן אליסון ייאלץ להחזיר חוב של כ-80 מיליארד דולר. למרות תוכניות לקיצוץ של 6 מיליארד דולר, בפרמאונט מבהירים כי ההוצאות על תוכן לא ייפגעו, ודוברת האולפן אישרה כי קיימים הסכמים חתומים עם מפעילי בתי קולנוע לשלוש שנים.
לפני רבע מאה הבטחה כזו לא הייתה מעוררת פליאה, בזכות מכירות ה-DVD שהבטיחו רווחים. כיום השוק הזה כמעט מת, ורווחי הסטרימינג נמוכים משמעותית. בנוסף, תקציבי הפקה של 200 ואף 300 מיליון דולר הפכו לשגרה, לצד תקציבי שיווק אדירים. היסטורית, כשאולפן נרכש, התפוקה יורדת. פוקס המאה ה-20, למשל, הוציאה 11 סרטים ב-2018 לפני שנרכשה על ידי דיסני, ואשתקד הוציאה חמישה בלבד.
במקביל, קואליציה של 12 מדינות בארה"ב הגישה תביעת הגבלים עסקיים נגד המיזוג, וגילדית התסריטאים טוענת כי ההבטחות להגדלת ההפקות תמיד מופרות. אף שרשתות הקולנוע הגדולות תומכות במהלך, איגודים קטנים מתנגדים, וישנם מפעילים שמודים כי יעדיפו 20 סרטים איכותיים על פני 30 סרטים שמופקים רק כדי לעמוד במכסה.
התרעות פיקוד העורף