לואן אשלי (דקוטה ג'ונסון) נשכרת ככותבת צללים עבור הסופרת המצליחה וריטי קרופורד (אן האת'וויי), שאינה מסוגלת להשלים את סדרת ספריה. היא עוברת לאחוזת משפחת קרופורד המבודדת כדי לעבוד בחדר העבודה הפרטי של וריטי, אך רשמים אישיים שהיא מוצאת במקום חושפים בפניה צדדים אפלים של המשפחה ומערערים את תפיסתה לגבי האנשים הסובבים אותה.
הספר האחרון שזוכה לטיפול ההוליוודי הוא "תעתוע", אלא שהפעם מדובר במותחן רומנטי שלא בדיוק מתיישר עם הספרים האחרים של הובר, המזוהים יותר עם דרמות רומנטיות. אם שאר ספריה נותנים וייב של ניקולס ספארקס, הפעם אנחנו כבר באזור של "עוזרת הבית", מותחן ספרותי נוסף שזכה השנה לעיבוד קולנועי מצליח ואהוב. במילים אחרות, פחות לנגב את הדמעות ויותר לנקות את הדם מהחולצה.
אם מניחים את התסריט ואת הספר זה לצד זה, ניתן לראות שינויים מהותיים הן בעלילה והן בדמויות. אפילו ההקבלה שקיימת בספר בין המסע של לואן לזה של וריטי, כשהגילויים על עברה נחשפים במקביל להתמצאותה של לואן בבית, מאבדת כאן מעוצמתה והופכת לכלי קלישאתי שמחליש את הנרטיב. השינוי פוגע גם בהופעתה של האת'וויי, שבמקום לקבל הזדמנות לייצר דמות גדולה מהחיים, נותרת עם גרסה דהויה של "סופרת" שקשה להבין או להזדהות איתה לאורך הסרט.
דקוטה ג'ונסון, מצדה, חוזרת ליכולות הקולנועיות שהפגינה בסרטים שהביאו אותה לפרסום, הלוא הם סרטי "חמישים גוונים", ומגלמת שוב את אותה אישה צעירה ותמימה, פעורת עיניים, שנקלעת לסיטואציה מאתגרת וחסרת כל היגיון, שנוטפת סקס ומיניות.
מבחינת המבע הקולנועי, נראה ש"תעתוע" לא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות. ספק אם החליט מראש להוריד את הסטנדרט, ספק אם הוא פשוט מכוון לטראש מהנה שמהדהד את הוליווד של פעם, על שלל המלודרמות והמותחנים רוויי הפאתוס והחשיבות העצמית. אפשר לראות את זה כבר בכותרת הסרט, במסך שנשטף באדום וכחול, במוזיקה הלוחצת וכמובן בעריכה, עם דיזולבים ודימויים שמולבשים זה על גבי זה כאילו אנחנו לא בשנת 2026 והאסתטיקה הזו מעולם לא יצאה מהאופנה.
כעת נשאלת השאלה מי אחראי לפלופ, כי אין ספק שהוא כזה. האם זה הבמאי חסר הניסיון בז'אנר? התסריטאי שהוציא השנה סדרה מלאת יומרה שלא הצליחה לספק את הסחורה? או שמא השחקניות, שהן גם מפיקות הפרויקט? ואולי זו בכלל הוליווד עצמה, שממשיכה לספק לנו את אותה סחורה ממוחזרת.
"תעתוע" יכול היה לסיים את השנה של האת'וויי בטעם טוב, אחרי שנה עמוסה ומכובדת של נוכחות על המסך הגדול. במקום זאת, אפשר רק לומר שאולי הגיע הזמן שנתגעגע אליה קצת, לפחות עד הפרויקט הבא.
התרעות פיקוד העורף