וולץ, שמציין היום (ראשון) את יום הולדתו ה-70, מחזיק באחד מסיפורי הפריצה החריגים של הוליווד. במשך כשלושה עשורים הוא עבד כשחקן בתיאטרון ובטלוויזיה באירופה, התפרנס מתפקידים שלא הפכו אותו לכוכב בינלאומי ולעיתים גם התקשה למצוא עבודה. ואז, כשהיה בן 52, נכנס לחדר אודישנים אחד ויצא ממנו עם התפקיד שיעניק לו את האוסקר הראשון.
הוא נולד ב-4 באוקטובר 1956 בווינה, למשפחה שהבמה הייתה חלק בלתי נפרד מחייה. הוריו עבדו בעיצוב תפאורה ותלבושות, וסבתו הייתה שחקנית. בגיל ארבע היא לקחה אותו לראשונה לבית קולנוע, חוויה שכנראה השאירה עליו רושם מסוים. בהמשך למד משחק בסמינר מקס ריינהרדט בווינה ובמכון לי שטרסברג בניו יורק, והחל להופיע על במות באוסטריה, בשווייץ ובגרמניה.
אבל הדרך להצלחה לא הייתה קצרה. וולץ שיחק בשלל הפקות טלוויזיה גרמניות ואוסטריות, הופיע גם בטלוויזיה הבריטית ואפילו התארח ב"המפקח רקס", סדרת המשטרה האוסטרית על כלב שמסייע בפענוח פשעים. בריאיון ל"גרדיאן" ב-2015 סיפר שהקריירה שלו כללה יותר ירידות מעליות, וכי בשלב מסוים נותר תשעה חודשים ללא עבודה לאחר שעזב תיאטרון בעקבות חילוקי דעות עם עמיתיו.
בזמן ההכנות ל"ממזרים חסרי כבוד" נתקל הבמאי בבעיה. הוא כתב את דמותו של הנס לנדה, קצין אס.אס אכזרי, משכיל ומנומס להחריד, שעובר בטבעיות בין גרמנית, צרפתית, אנגלית ואיטלקית. טרנטינו ידע שהתפקיד מחייב שחקן שמסוגל להעניק לדיאלוגים שלו את אותו כוח בכל אחת מהשפות, אבל האודישנים בגרמניה לא סיפקו לו את מבוקשו.
במסיבת העיתונאים של הסרט בפסטיבל קאן ב-2009 סיפר טרנטינו כי הגיע לרגע שבו שקל לוותר על ההפקה לחלוטין. הוא אפילו התקשר למפיקיו והודיע שאם לא ימצאו את לנדה המתאים, עדיף מבחינתו לגנוז את הסרט ולפרסם את התסריט כספר. אבל אז וולץ נכנס לחדר.
טרנטינו סיפר שמספיק היה לשמוע אותו מקריא שתי סצנות כדי להבין שהחיפושים הסתיימו. לדבריו, באותו רגע כבר ידע שהם עומדים לעשות את הסרט. וולץ מצדו סיפר שבהתחלה התקשה להאמין שהפקה אמריקאית בסדר גודל כזה באמת מעוניינת בו.
התוצאה הייתה אחת ההופעות הזכורות של הקולנוע בשנות האלפיים. בפסטיבל קאן הוא זכה בפרס השחקן הטוב ביותר, ובמרץ 2010, בגיל 53, קיבל גם את האוסקר לשחקן המשנה. אחרי שלושה עשורים בתעשייה, כמעט בן לילה, הוא הפך לשם שכל הוליווד הכירה.
גם הוא היה מודע לאירוניה. בריאיון מאותה תקופה אמר שהיה ממליץ לאחרים לפרוץ דווקא בגיל מאוחר, משום שאחרי שנים של עליות ומורדות קל יותר להבין מה באמת קורה כשההצלחה מגיעה.
אבל הסיפור עם טרנטינו עוד לא הסתיים. שלוש שנים לאחר "ממזרים חסרי כבוד", הבמאי ליהק אותו ל"ג'אנגו ללא מעצורים". הפעם הוא גילם את ד"ר קינג שולץ, צייד ראשים גרמני שמשחרר את ג'אנגו מעבדות ומסייע לו למצוא את אשתו. הדמות אפשרה לוולץ להביא למסך שוב את השנינות והדיבור המדויק שהפכו לסימן ההיכר שלו, הפעם בתפקיד שונה לחלוטין מבחינה מוסרית מהנס לנדה.
ובכל זאת, אחד הרגעים היותר מעניינים בסיפור שלו התרחש הרחק מהאולפנים בלוס אנג'לס, באותה חתונה בירושלים ב-2013. וולץ, שכבר היה אז זוכה שני אוסקרים, נצפה מטייל ברחובות העיר לפני שהגיע לאירוע המשפחתי. הדיווחים תיארו חתונה צנועה יחסית למעמדו ההוליוודי של אבי הכלה, גם אם האורח המפורסם משך מטבע הדברים לא מעט תשומת לב.
וכעת, לכבוד יום הולדתו ה-70, הארכיון האוסטרי לקולנוע מקיים בווינה מחווה מיוחדת לקריירה שלו, שתיפתח ב-7 באוקטובר ותימשך עד תחילת נובמבר. לצד "ממזרים חסרי כבוד" ו"ג'אנגו ללא מעצורים", יוצגו גם עבודות מוקדמות מהשנים שבהן העולם עדיין לא הכיר את שמו.
ההקרנות יתקיימו בקולנוע METRO, אותו מקום שאליו לקחה אותו סבתו לראשונה כשהיה בן ארבע. 66 שנה מאוחר יותר, הילד שהגיע לראות סרט חוזר לאותו אולם כשעל המסך מוקרנים הסרטים שלו.
התרעות פיקוד העורף