במוקד הסרט, שהופק בשיתוף העיתון הבריטי "הגרדיאן", עומדת השאלה כיצד מתקבלות החלטות על תקיפות צבאיות בעזה ומהו משקל הפגיעה האפשרית באזרחים בתהליך. שמו מתייחס למונח "נזק אגבי", המשמש לתיאור פגיעה בלתי מכוונת הנלווית לפעולה צבאית. באמצעות עדויות של 24 חיילים ואנשי מודיעין, שחלקם מדברים מבלי להיחשף, מנסים היוצרים לשרטט את האופן שבו נקבעו מטרות לתקיפה במהלך המלחמה.
חלק מרכזי בעלילה התיעודית מוקדש למערכות טכנולוגיות ולשימוש בבינה מלאכותית באיתור מטרות. המרואיינים, ובהם משרתים ביחידה 8200, מתארים לכאורה תהליכים שהובילו לתקיפות שבהן נהרגו אזרחים פלסטינים רבים. החומרים נשענים גם על שורת תחקירים שפרסם אברהם בין השנים 2023 ל-2025 בכלי תקשורת שונים.