הסרט 'אוונטי פופולו' הוא הסרט של חיי והדבר הכי חשוב שקרה לי בקריירה שלי", מצהיר כוכבו הווירטואוזי סלים דאו, במלאת 30 שנה להפקתו. לסרט מקום של כבוד באתר סרטיו העלילתיים והתיעודיים של מיכה שגריר, מפיק הסרט (עם הבמאי רפי בוקאי), שחלקים נבחרים ממנו עלו השבוע לרשת, במלאת שנה למותו.
בלילה גשום וסוער, שעתיים לפני שהמריא לנתב"ג, בדרכו חזרה לפריז, תפס אותו בוקאי לפגישה גורלית. הקליק ביניהם היה מיידי. כשהגיע אחרי שבועיים לצרפת, קיבל את התסריט - בינתיים לסרט קצר - של בוקאי, והמילים נעתקו מפיו. "יש פה סרט מהמם", היה משוכנע מהרגע הראשון. "כשקראתי את התסריט בנשימה עצורה, כמעט בלי למצמץ, ראיתי על המקום את עצמי כחאלד אל־אסמאר בכל שנייה בסרט".
"מה שקרה לנו שם היה אבסורדי לחלוטין", מוסיף דאו. "סוהאד ואני בילינו את ירח הדבש שלנו בחולות ראשון לציון וליד מאגר מים, אי שם בין לטרון לנחשון, שבו, משום מה, החליטו לצלם את קטע המים של תעלת סואץ שיש בסרט. המים נראו לי מעופשים ואני, בן אדם שנשוי בקושי שבוע, הודעתי לרפי שאני לא נכנס למים האלה. 'אתה רוצה שאטבע בבוץ מול העיניים של האישה המקסימה שלי?', שאלתי אותו. 'רק התחתנה ואתה רוצה לעשות אותה אלמנה?!'".
"כמו בובה, אחרי שרפי המסכן נכנס אליהם לפני, להראות לי שהם לא עמוקים ולא טובעים. בסוף הצילום בלטרון, כשרפי צעק 'קאט!', לא זזתי. ככה כמה פעמים, כשהרגשתי את המתח באוויר. אשתי המתוקה כמעט חטפה שם דום לב. ואז, כשקפצתי בבת אחת מהמים, רפי צעק לי: 'מטומטם, איך אתה עושה לי כזה דבר?'".
"איפה! אני יכול למלא ספר בסיפורים מהסרט. למשל, כשרואים אותי מרביץ מונולוג אחרי שאנחנו לוקחים בקבוק ויסקי מחייל או"ם שוודי מת, כביכול שתוי לגמרי, אני אמור ליפול למטה ממרומי הג'יפ. איך אפול? הרי אשבור את הראש. רפי הבטיח לצלם את זה במקום עם חול עמוק, וזה צולם על אדמה סלעית. אז הביאו שני מזרנים מצ'וקמקים מהקיבוץ הסמוך. בנפילה לתוכם הרגשתי שהמעיים שלי כמעט יצאו החוצה. אבל צלם הסרט, יואב קוש, דרש לחזור על הקטע עוד פעם. אל תשאל מה הלך שם. זאת הייתה הסרטה מלאה צחוקים. לפעמים לא שמעו את הקריאה 'קאט!' מרוב צחוקים, והמצלמה לא הפסיקה לצלם. אם אפשר היה לשקול חום ואהבה, אני לא יודע להגיד כמה טונות מזה היו בסט של צילומי הסרט הזה".
"רפי הספיק לביים בחייו הקצרים רק עוד סרט ארוך אחד – 'מרקו פולו'', וזה יצא עשר שנים אחרי 'אוונטי פופולו'. בתפקיד מרקו פולו שיחק שולי רנד, והדמות השנייה יועדה לי. כאן משהו השתבש בינינו ובסוף אלון אבוטבול נכנס במקומי לדמות של סלים".
"זה גורלו של שחקן", אומר דאו, שנמצא בימים אלה בחופשה מתיאטרון חיפה ומנהל שוב את תיאטרון בית הגפן. "כשהוא מתחיל כל כך גבוה, כמו שאני התחלתי ב'אוונטי פופולו', לאן ילך אחר כך?".
"אחרי שסרט שרציתי לביים בעצמי לא הצליח להתרומם, אני הולך על הצגת יחיד אוטוביוגרפית. אם בערבית זה שעתיים ורבע בלי הפסקה, בפסח אגיש מהדורה מקוצרת ממנה בתיאטרונטו. הרי ליהודים אין סבלנות רבה מדי".