מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, הזמר והיוצר דודו אהרון לא נח לרגע, כשהוא נוסע בין הופעות בפני חיילים ומשפחות מפוני הדרום ומשמח את הקהל, שלפעמים נמצא רגעים אחרי אירועים נוראיים וטראומטיים ביותר.
יחד עם העצב והשכול שממלאים את האוויר במדינה בימים אלה, משתדל אהרון, כפי שהוא מספר בראיון ל"מעריב" שיתפרסם באתר TMI בסוף השבוע, להפיץ מוזיקה ולהביא שירים שמחים ומקפיצים לאלה שעבורם זאת טיפת השמחה היחידה שלהם. "אני יוצא לשמח את חיילי צה"ל בצפון ובדרום ואת תושבי הדרום שפונו לערים שונות בישראל. ה' נתן לנו את הזכות להרים את המורל הלאומי", מספר אהרון. "אני מקווה לעשות את המירב. אם אני לא מצליח להיענות לכל הבקשות מפאת הלו"ז הצפוף, אני מעביר לקולגות שלי, שגם הם נרתמים. אומנם לא גייסו אותי בצו 8, אבל מבחינתי אני מגויס בצו 8 מלא".
אהרון מספר על מפגש מרגש במיוחד שבו נתקל: "הופעתי מול תושבי הדרום שפינו אותם, ובהם גם תושבים מעוטף עזה. הייתה משפחה מנתיב העשרה שחוותה את הטבח הנוראי. האמא פנתה אליי ואמרה, 'אני רק שבועיים מאז הטבח הנוראי שהיה לנו ביישוב, אני בוכה מיום ליום, מהלוויה להלוויה, קוברת את החברים הכי טובים שלי, הפעם הראשונה שחייכתי - זה היה בזכותך. תודה רבה שניחמת אותי ושימחת את הילדים שלי, שהיו נצורים בממ"ד מעל יממה וחוו טראומה נוראית'. פתאום, לראות אותם רוקדים, זה הרגע הכי מספק שבשבילו יצאתי מהבית".
עוד הוא מוסיף: "ליבי עם משפחות החטופים. זה הדבר הכי נוראי שיכול לקרות, הייתי רוצה שזה יהיה בסדר העדיפויות הראשון. לצד המלחמה, מתנהלת איזושהי שגרה כזאת. אסור שזה ירד מסדר היום, צריך להחזיר אותם כמה שיותר מהר הביתה. זה לא אנושי שיש שם תינוקות, ילדים ואנשים מבוגרים. אני אומר, אולי ראיתי סרט, זה לא אמיתי המספר הזה, מעל 200 חטופים שלנו מכל הגילאים וצריך להחזיר אותם בכל מחיר".
הראיון המלא יתפרסם באתר TMI בסוף השבוע