ציפיתי לשיתוף פעולה מפוצץ ויוצא מגדר הרגיל בין מסיקה שהיא ווקאליסטית עצומה לבין סטטיק ובן אל שיודעים לעשות פופ בצורה הטובה ביותר, אך למען האמת ובאופן אישי די התאכזבתי.
מצד אחד הפזמון קליט מאוד ותופס את האוזן והניסיון של השניים לשזור משפטים בצרפתית ואנגלית (במבטא ישראלי) עם טקסט עברי הוא מרענן ומבורך, טבול בדנ"א ההומוריסטי רווי הסלנגים והמטאפורות של הצמד, על אף שאינו נושא שום בשורה חדשה או גימיק בולט שיכול למנף את השיר ברמה של שירים כמו "בארבי", "זהב", "טודו בום" ושאר הצלחות מבריקות של הצמד.
ההפקה המוזיקלית מצוינת ובמובן מסוים מצילה את השיר מליפול למקום סתמי ותפל.
עם זאת, המלודיה בבתים די שעממה אותי, לא הלהיבה כל כך (בניגוד לפעמים בהן מצאתי עצמי נלהב וסקרן להתפתחות השיר בשאר שירי הצמד) והתוספת של מסיקה נתפסה בעיניי די מיותרת ומינימליסטית. שיתוף פעולה בין מסיקה לבין סטטיק ובן אל יכל לתת לה יותר ביטוי קולי ולא רק כמה שניות בסוף, מה שלא ממצה את יכולותיה ואת תרומתה לשיר ועדיף כבר היה לוותר על חלק זה, לטעמי.
אני לא רואה את השיר משאיר חותם יותר מדי חזק או מגיע לאנשהו מלבד להיות להיט תורן נטול משמעות וחשיבות מוזיקלית.
התרעות פיקוד העורף