זה כבר כמה שנים שניב דמירל (25) נחשב לאחד היוצרים המיוחדים בפסקול המקומי העכשווי, כשלהיטיו "השעות הקטנות", "אל תפסיקי לרקוד", "אני אתה ויוסי" ו"מול כל מה שעברנו" כבשו את צמרות מצעדי הפזמונים וצברו לו קהל מעריצים צמוד שמלווה אותו בדרכו המוזיקלית המקורית.
היום (רביעי) משחרר דמירל בהשמעת בכורה ראשונה ב"מעריב אונליין" שיר חדש מאלבומו השני ההולך ומתגבש– "מסיבה בחצר", שיר אותו כתב והלחין יחד עם חברתו הטובה, היוצרת, הזמרת והשחקנית נופר סלמאן.
איך נולד השיר?
"אחד הדברים שאני נהנה מהם בדרך שלי זה שיוצא לי להכיר המון אנשים מוכשרים ולעבוד איתם מהמקום הכי אותנטי, שמשם אני מאמין שצומחת מוזיקה טובה. השיר נכתב עם נופר סלמאן שהיא חברה קרובה והתחלנו לכתוב ביחד בערך לפני חצי שנה או קצת יותר, יש לנו חיבור מעולה ויש עוד שירים שכתבנו שאני אוהב אבל השיר הזה פשוט ״התלבש״ מה שנקרא. זה סינגל הראשון שלי לשנת 2020, בעייני השיר והקליפ מביאים אותי עוד צעד יותר חשוף ומקורי שזה תמיד חשוב לי, מקווה שיאהבו ובינתיים מתכנן עוד שירים והפתעות להמשך".
זה לא סוד שהקורונה הביאה עמה המון קשיים לתחום התרבות ובייחוד לעולם המוזיקה, איך שרדת את התקופה הזו?
"זו תקופה מאתגרת ומצערת ללא ספק. אני בן אדם מאמין ולא יכולתי שלא לחשוב שיש איזה מסר מלמעלה בכל הסרט הזה. אולי שכחנו מה באמת חשוב וכולנו למדנו מזה כל אחד בדרכו שלו. ניסיתי לכתוב הרבה שירים ולעבוד מהבית עד כמה שאפשר וכמובן שנהניתי גם מהמנוחה. מקווה שנחזור לשגרה מלאה בהקדם ושאחזור להופיע כי אני מאוד מתגעגע לקהל".
בראיון האחרון שקיימתי אתך סיפרת על ניסיון לקרוץ גם לקריירה בינלאומית, איפה זה עומד?
"נכון היו מגעים בארגנטינה שעדיין על אש קטנה. קצת אחרי הטיסה שלי והעבודה שם הוחלף הניהול והעדפתי לחכות עם העניין הזה ולהתרכז בזה שיש לי עוד כמה חלומות להגשים בארץ. גם שם הכרתי אנשי מוזיקה מוכשרים , למדתי ואספתי עוד שירים מהם ושירים שכתבתי, אצא לשם כשארגיש שזה הזמן, ואולי אפילו לעוד מקומות.. הכל פתוח".
למה אתה הכי מתגעגע בימים האלה?
"מתגעגע לקהל, לאנשים ולחופש שהתקופה הזו עדיין לא לגמרי מאפשרת, במיוחד לפרנואידים כמוני שעוד לוחצים על הכפתור במעלית עם הברך. אבל בגדול אני אופטימי, מקווה ומאמין שהכל יסתדר".