עומר אדם ועדן בן זקן, שניים מכוכבי הענק בשנים האחרונות בפופ המקומי, חברו יחד ל"קוקוריקו", דואט משותף שמגיע אחרי חברות קרובה של לא מעט שנים ולאחר כברת דרך ארוכה שעברו בביסוס מעמדם כמובילי הז'אנר.
ציפיתי שחיבור כזה, שאמור להיות לא פחות ממוצלח, מסקרן ומעניין, יביא היטב לידי ביטוי את היכולות הקוליות של השניים שבאמתחתם שורה ארוכה של להיטים ותארים.
עם זאת, נכונה לי אכזבה עצומה ששישה יוצרים שונים ישבו במשותף על שיר אחד שלא רק שהוא מאכזב ומתפספס, אלא מציג אותם באור פתטי, בנאלי ומבזה (מבחינה מוזיקלית).
השיר, שמתיימר להציג ורסטיליות של שפות כעברית, ערבית, אנגלית, ספרדית ואיטלקית, נשמע שבלוני ונוסחתי מבחינה מוזיקלית, לא באמת מביא לידי ביטוי את איכותם הקולית של השניים ולפרקים אף מצטייר כמגוחך בעיניי, לדוגמא: כשאדם שר בלועזית הוא נשמע מחריד וצורם למדי.
מבחינה מלודית, השיר לא מתרומם יותר מדי, הפזמון לא קליט ולא ממנף את הבתים שגם ככה נשמעים מהונדסים וטכניים מדי כשמוסיף למוטיב ה"מסחרה" של השיר שחסרים בו רגש, התלהבות ואנרגיות.
הדבר היחיד שאפשר לזקוף לזכותם של השניים זה הקליפ המושקע בסגנון המערב הפרוע שניכר כי נעשתה בו עבודה ניכרת, אך בעיניי השיר יישמע יותר טוב לו אצפה בקליפ בלבד ואדאג לשים את השיר על MUTE. מלבד פספוס, אכזבה וקקופוניה של צלילים – אין בשיר הזה כלום (גם לא יהיה ממנו כלום, לטעמי).