אם יש משהו שמרגיז אותי ושמתי לב אליו בתקופה האחרונה זה שירים חדשים שנקראים על שם קלאסיקות ידועות. לאחרונה יצאו שלושה שירים חדשים ששמותיהם: "בוקר טוב עולם" (נסרין ואנה זק), "בשמלה אדומה" (עומר אדם) והבוקר "יש לי יום הולדת" (איתי לוי).

שלושת השירים שונים לחלוטין בלחניהם ומילותיהם מהקלאסיקות הישראליות הידועות בעלות השם הזהה ("בוקר טוב עולם" של "אבטיפוס", "בשמלה אדומה" של להקת הנח"ל ו"יש לי יום הולדת" של "אחרית הימים").

נכון, זה לגיטימי מבחינה חוקית לקרוא לשיר איך שרוצים אבל עדיין אני תוהה מה עולה במוחם של האמנים כשהם בוחרים להקליט שיר (לא משנה כרגע אם הוא טוב או לא) שנקרא על שם נכסי צאן ברזל שכל כך מושרשים בפסקול הישראלי, כאלה שכשאתה אומר את שמם ישר אתה נזרק בקונוטציה למחוז הקלאסיקות הידועות.

שיר שנקרא על שם שיר ידוע כל כך מועד לכישלון באופן אוטומטי וכמו גוזרים עליו גזר דין מוות בנוגע להישארותו בתודעה הציבורית. מה הצעד הבא? שירים בשם "עוף גוזל", "פתאום כשלא באת" ו"הפרח בגני"?



ובאשר לשירו של לוי שיצא השבוע, אם נתעלם מהקליפ נוצץ הסלבס (את חלקם אני מודה, איני מכיר ולא כל כך מעוניין להכיר), מדובר בשיר פופ קליט, קצבי ותפור היטב למידותיו של לוי. נכון, הוא מנסה לעשות פופ טראשי וטרנדי ובוודאי שהשיר לא ייזכר בעוד ימים ספורים.

עם זאת, בתור להיט אינסטנט הוא מספק את הסחורה (כולל קטע הראפ החמוד שלוי "מרביץ" באמצע השיר), הן מבחינת הלחן והן מבחינת הביצוע, אך לא כל כך בשל הטקסט שנכתב כנראה על ידי עילגים לעברית:

 לוי שר "הגיעו כל הצוות לעשות אצלי שכונה", ואכן, "צוות" הוא יחיד ו"הגיעו" הם רבים, כך שגם מי שאחראי על הטקסט או פיקח עליו הוא או היא די "שכונה". ובכל זאת, אני מעדיף את השיר הבלתי נשכח של להקת "אחרית הימים", גם אם זה נשמע אולד פאשני מדי מצדי.



תופעה נוספת שמרגיזה אותי בנוגע לפופ הים תיכוני בתקופה האחרונה שייכת לסוגת ה"טכנו פופ": מאז שעדן בן זקן גיבבה את מילות "מועבט" (שלטעמי הוא אחד השירים הגרועים שיצאו השנה), שכולל יותר רעש וצלצולים מאשר טקסט ומילים, נראה שמרבית אמני הז'אנר מנסים להתחקות אחריה: ליאור נרקיס הוציא את "גן חיות" (מעין פרפראזה פתטית ל"בית משוגעים" של רן דנקר), אייל גולן את "וי כחול" השטחי, עומר אדם וסקאזי את "קטליה" (פרסומת לליין משקפיים), מושיקו מור (יש המגדירים אותו "זמר", אני לא נמנה עם אסכולה זו) את "קורקינט בתל אביב" והשבוע משה פרץ הוציא את "טולום".



למי שתהה מה זה "טולום" אז הרי שזהו אתר עתיקות של תרבות המאיה. טולום שימשה כעיר נמל מרכזית עבור קובה. ואם נחזור לפרץ, הרי שהוא היה צריך לקרוא לשירו במקום "טולום" שלושה שמות אופציונליים שמתחרזים לכך: "טמטום", "טומטום" (במלרע) או "כלום" כי זה בדיוק מה שיש (או אין) בשיר.

מדובר בלחן טכנו טיפוסי עם טקסט שפרץ, שבדרך כלל מוכיח שהוא יודע לכתוב שירים טובים, כתב בשיא זילות המקצוע, ואני מצטט: "מה קורה לי? משוגעת! לא נרדמת, לא יודעת. מה קורה לי? משוגעת! לא נרדמת, לא יודעת. משוגעת, משוגעת. מה קורה לי? משוגעת. לא נרדמת, לא יודעת!".

חבל שפרץ, שצבר בצדק רזומה של יוצר מוערך וכישרוני, בוחר לזרוק את הקריירה שלו לפח ונוהר כמו עיוור אחרי העדר המטופש הזה. אני מבין שהזמרים מחפשים ליצור להיט מועדונים קליל, ממוסחר ונטול כל מחשבה או עניין שנועד להרקיד במסיבות ותו לא, אך לאורך כל השנים עשו זאת במילים פשוטות אך עם טיפת מחשבה, ואילו בנוגע לטרנד ה"טכנו פופ", זה מדרדר את המעט שנשאר מהפופ הים תיכוני האסלי לתהומות מדאיגים שמצדיקים את היות הז'אנר נחות ופרימיטיבי לעומת ז'אנרים אחרים כיום, וחבל.



נוי פדלון מנסה אף היא להציל קריירה מקרטעת שנסקה עם השיר "סוודר" וכשנדמה שהיא סוף סוף מצליחה לעשות זאת לאור שיתוף הפעולה שלה האחרון עם "טיפקס" ("מה יש לך?") היא מחרבת זאת בשיר פופ (גם עם נגיעות טכנו, איך לא?) אידיוטי בשם "צ'ייסר", שכולל טקסט עם חריזה מאולצת ללא שום מחשבה מאחוריה, שימוש מוגזם במילה "מאמי" ללא הצדקה והאלמנט שכל שיר נחות ואינסטנטי מוכרח לכלול: אלכוהול ("אז בוא נרים צ'ייסר, מי שלא שותה פה אז שלא יהיה פה, צ'ייסר"). 

במקום להרים צ'ייסר, הייתי לוקח את השיר, גונז אותו לצמיתות וממליץ לפדלון לעשות הסבת מקצוע, אולי לברמנית כי בקצב הזה – לשם יש לה יותר סיכויים להצליח וחבל, יש לה פוטנציאל, רק שהיא בוחרת להרוס אותו במחיר מסחרה זולה.



אם תהיתם לאן נעלמה עדן אלנה (מישהו זוכר?) אחרי הפאשלה הרצחנית באירוויזיון, אז מסתבר שהיא החליטה להמשיך לנסות מזלה והוציאה השבוע את "לקום", שיר פופ נוסחתי שלא כל כך מתקדם או מתפתח לשומקום. אלנה זמרת טובה, והטקסט טוב, אבל הלחן לא כל כך מעניין, הפזמון לא ממצה ורק ההפקה המוזיקלית מצליחה להציל את השיר מאובדן מלא.

בקצב הזה אלנה בקרוב מאד תמצא עצמה במדור "לאן הם נעלמו?" או "איפה הם היום?" לצד הקולגה, קובי מרימי (שאגב, לאחרונה הוציא שיר חדש, אם זה מעניין מישהו).