הראיון עם עמית דובדבני וארז אייזן, מהאמנים הישראלים המצליחים ביותר בתחומם שמרכיבים את אחד מהרכבי הטראנס הגדולים בעולם, "אינפקטד מאשרום", מתקיים בזום משלושה מוקדים: ביתו של דובדבני, 48, בסטודיו סיטי בלוס אנג’לס, האולפן של אייזן, 42, בלגונה ביץ’, בצדה האחר של אל־איי, וביתי בתל אביב.
מהבחינה הזו, הראיון הוא מיקרוקוסמוס לאלבום האחרון שלהם, “IM25", שהוקלט במוקדים שונים בעולם וחובר לו יחדיו על המחשבים של השניים. “אנחנו משתדלים להיפגש פעמיים בשבוע, חוץ מהדיבור האינטרנטי שהוא יומיומי", מבהיר דובדבני. “לשנינו יש משפחות, ילדים ופול עיסוקים".
ב־9 בפברואר יגיעו השניים להופעה בהאנגר 11 במסגרת סיבוב ההופעות העולמי של האלבום החדש ויארחו בה אמנים שמשתתפים באלבום כמו נינט טייב, "התקווה 6", BLiSS ומאי ספדיה. “האלבום התחיל בתקופת הקורונה", מספר דובדבני. “הרבה שיתופי פעולה קרו מהאינטרנט. חוץ מנינט ויוסי (מזרחי – ק"ב) שגרים פה, כל השותפים שלחו לנו הקלטות מישראל, ונוצר אלבום מאוד מגוון. הוא התקבל יפה מאוד. זו הפעם הראשונה שאנחנו מנגנים את האלבום בלייב. נבוא עוד כמה פעמים השנה לעוד אירועים בישראל".
אייזן: “נינט הכי פשוטה, זורמת, מגניבה ומצחיקה, מקצוענית על. כל טייק שלה פשוט אלוהי".
אייזן: “הסביבה הגיבה מעולה לאלבום. כשאלבום כזה, לא מסחרי מדי, מצליח להגיע למקומות הראשונים במצעד - זה כבוד. זה קיק לאגו. לעשות משהו שאנשים מבסוטים עליו, להיות ליד שמות ענקיים, ולהיות במקום הראשון - זה לא מובן מאליו".
סאונד ייחודי
ההרכב האלקטרוני המצליח "אינפקטד מאשרום" כובש את הרחבות והמצעדים כבר רבע מאה, והספיק לאורך השנים להוציא 14 אלבומים שנמכרו במאות אלפי עותקים, בהם מאות טרקים, כולל להיטים בינלאומיים. כמו כן, ההרכב ערך אלפי הופעות בכל רחבי העולם ובפסטיבלים הגדולים ביותר מעבר לים.
אייזן: “לא סתם אמרנו שאנחנו עובדים קשה. וגם עבודה קשה היא לא תמיד קשה כשהיא כיפית".
אייזן: “ללא ספק מוזיקה היא משהו שיכול לקחת אותך למקום אחר, במיוחד אם אתה נותן לזה הזדמנות. אתה יכול להרגיש משהו שונה, זה כמו מדיטציה, יש אנשים שזה עוזר להם עם דיכאון. לא היינו מודעים לזה כשהתחלנו. במסיבות אתה רואה קהל נכנס יותר עצוב, ואחרי 20 דקות אנשים קופצים".
משהו אקסטרה
השנה מציינים חובבי הטראנס גם 25 שנה לעצרת “תנו צ’אנס לטראנס", שהתקיימה בכיכר רבין במחאה על פשיטות חוזרות ונשנות של המשטרה על אירועים, במה שהמארגנים טענו כי הוא רדיפה של קהילת הטראנס בישראל. לדובדבני ואייזן עצמם היה תפקיד מרכזי בהפיכת מוזיקת הטראנס לז’אנר מצליח בישראל. “הטראנס בישראל מצליח כיום", אומר דובדבני. “בשנות ה־90 המסר היה ‘שחררו מהעניין שאנחנו קהילת סמים’. כשביקשנו לתת צ’אנס לטראנס, זה היה דבר מחתרתי. לא שמעת ‘תן צ’אנס לטכנו’ - זה אומר שהצלחנו כי המוזיקה האלקטרונית נמצאת בכל מקום".
אייזן: “המשטרה כיום לא תסגור מסיבה כי זו מסיבת טראנס".
עבור הרכבים כמו "אינפקטד מאשרום", השנה האחרונה הייתה טובה במיוחד, לאחר שאחרי שנתיים של הגבלות ואיסורים בגלל מגיפת הקורונה, הקהל סוף־סוף חוזר לרחבות הריקודים. “כיף לחזור לפסטיבלים הגדולים", אומר דובדבני. “הקהל היה צמא למוזיקה אחרי הפסקה של שנה וחצי. הוא מחכה להופעות, נהנה. אנחנו יותר נהנים מאשר בתקופה רגילה. ניגנו במקסיקו בפסטיבל של 80 אלף איש. אנחנו מקווים שחזרנו למציאות נורמלית, הופעות גדולות והרבה אנשים".
אייזן: “הכי מלחיץ שקרה זה שמחשב נפל, והיה צריך להחליף אותו באמצע ההופעה. הנגנים שמעו ‘קחחח’. אבל לקהל זה פחות הפריע".
אייזן: “אנחנו עושים מופעים מיוחדים בישראל, דברים שהם לייב ומחוץ לקופסה. אנשים מחו"ל באים לראות כי המופע שונה. בישראל תמיד יש משהו אקסטרה. אנחנו גזענים".