התרבות הישראלית נפרדה היום מאחד מבכירי היוצרים שלה - יהונתן גפן ז"ל. גפן היה ידוע כאיש המילה הכתובה - משורר, פזמונאי, סופר, מחזאי, מתרגם, עיתונאי ובעל טור. אך במקביל, גפן רשם קריירה ארוכה גם כאמן מבצע, שעלה על במות עם שורת מופעים סאטיריים, הומוריסטיים ומוזיקליים, שגם עוררו לא מעט סערות.
"נכסי צאן הברזל שהותיר הם מורשת נצח": ישראל נפרדת מיהונתן גפן
יהונתן גפן, מגדולי היוצרים והפזמונאים בישראל, הלך לעולמו בגיל 76
ההתחלה הייתה ב-1974. בעידודו של חברו אריק איינשטיין, גפן ביצע לראשונה את המעבר מהעיתון והספרים לבמה וחבר לדני ליטני למופע "זה הכל בינתיים, בינתיים זה הכל". המופע שילב בין מונולוגים הומוריסטיים של גפן, גרסאות עבריות לשירי בוב דילן ושירים מקוריים שגפן כתב וליטני הלחין, ועמד, איך לא, בסימן טראומת מלחמת יום הכיפורים. המופע כלל גם את השיר "בלדה לדרוזי", שביקר את היחס הצבוע של החברה הישראלית לעדה הדרוזית.
כעבור שנתיים, ב-1976, העלו גפן וליטני מופע נוסף - "מכתבים למערכת", בבימויו של אורי זוהר. הפעם הקאברים לדילן נעלמו, כל השירים היו מקוריים (למעט קאבר אחד ללאון ראסל), והקו הסאטירי רוכך לטובת בידור. היו שם "שיר היורה", שהגיב לגל האלימות של אמצע שנות ה-70, "חלומות גדולים" - שיר שבו גפן דמיין את זכייתו העתידית בפרס נובל, וגם "אבא סיפור", שהלחין וביצע אחד מנגני המופע - מיקי גבריאלוב.
ב-1978 עלה המופע הבא בסדרה, כשהפעם גפן נפרד מליטני. השותף המוזיקלי הפעם, במופע "שיחות סלון", היה אמור להיות יצחק קלפטר, אלא שקלפטר סבל אז ממשבר נפשי ופרש כעבור זמן קצר. את מקומו מילאו שניים - דני סנדרסון כמפיק מוזיקלי ודויד ברוזה כזמר וגיטריסט. המופע כלל שורה של להיטים גדולים - "אי ירוק בים" שביצעה הזמרת יעל לוי, "שיר אהבה בדואי" (שלא גפן כתב אלא איציק ויינגרטן), "יהיה טוב" שהלחין ברוזה בהשראת ביקור סאדאת בישראל, וגם "רכבת העמק" הסאטירי, ללחן של סנדרסון.
המופע הבא בסדרה היה "קוראים לזה אושר" מ-1979, בו חבר לעדי רנרט ואסתר שמיר. המופע ההוא כלל את "דיסקו כביש הסרגל", בו גפן הסתלבט על חיי הלילה השוממים באזור עמק יזרעאל בו גדל, בפארודיה משעשעת על הבי ג'יז. כעבור שנתיים, ב-1981, העלה גפן את המופע "דויד ויהונתן" לצד דויד ברוזה, ממנו בלט "אלוהים לצדנו" - גרסה עברית לבוב דילן.
ב-1984 העלה גפן את המופע הנוקב ביותר שלו, "הווי ובידור", לצד שלמה גרוניך. המופע כולו עסק במלחמת לבנון הראשונה, וכלל שירים כמו "הצהרת חייל על שובו ארצה" שמדבר על חוויה של מילואימניק שחזר לארץ כדי להילחם, "מה מלאך כמוך עושה בגיהנום הזה" שעוסק בסתמיות ובטיפשות שבמלחמה מנקודת מבטו של ילד לבנוני, ואת "גנרל הטנק שלך" - שיר אנטי-מלחמתי של ברטולד ברכט. את השיר האחרון ביצע גפן גם בהופעות מילואים מול לוחמים בלבנון, ובאחד המקרים הורד מהבמה על ידי קצין שנכח במקום.
אחרי המופע הפוליטי ביותר, ב-1986 העלה גפן את המופע האישי ביותר שלו - "על הפנים", שעסק במשבר גיל ה-40, "הגיל המגעיל". השותף המוזיקלי הפעם היה אלון אולארצ'יק. ב-1989 חזר גפן לקו הפוליטי עם המופע "טוב נבוט בעד ארצנו", ממנו בלט השיר "האינתיפאדה" - סיפורו של צעיר פלסטיני ששיפץ את ביתו של רב סרן יהודה שומרון, רק כדי לחזור ולגלות שאותו יהודה שומרון הפציץ את ביתו בשטחים, ו"ככה התחילו המהומות".
בשנות ה-90 עזב גפן את הארץ, תחילה ללונדון ולאחר מכן לניו יורק, והפסיק את שרשרת המופעים. רק ב-2012 הוא חזר עם מופע היחיד "יהונתן גפן האיחוד", ולאחר מכן מופע משותף לצד אפרת גוש.