פרח אמיתי: את האלבום החדש של נרקיס אסור לכם לפספס

היא שרה על שיברון לב, בדידות, חרדות, קנאה, שמחה, חוזק וגם חושפת התקפה מינית שחוותה בגיל 5 (בשיר "גן המשחקים"), נושא שמעטות הזמרות שמעזות לגעת בו, ועושה זאת בשיא הרגישות, הכנות והאומץ. השירים באלבום מרכיבים את הפאזל האישיותי של נרקיס וחושף מעין אוטוביוגרפיה מוזיקלית על חייה, מקטנות ועד בגרות, חשבון נפש שהיא עושה עם עצמה ומחליטה לחלוק אותו עם המאזינים.

מבחינה מוזיקלית, האלבום אקלקטי מאד: יש בו פופ, רוק, מוזיקה אתנית ומסולסלת, ובעיקר זמרת נשמה כישרונית ששרה על עצמה ובכך קונה את אמונם של המאזינים (כפי שעשתה באלבומיה הקודמים). היא לא שרה שירים ממוסחרים על הא ודא או על היחסים של בינו לבינה (בשירים הרומנטיים היא מצליחה לזרוע עומק רוחני), ובתקופה כל כך כאוטית ומורכבת, דווקא המורכבות והמלנכוליה שאופפות את האלבום המהול בתקווה ובנחמה – מתאימה ככפפה ליד.

נרקיס ווקאליסטית מצוינת ובהפקה מוזיקלית מגובשת מאד ומלאת אמירה ומתייחסת לא מעט באופן ישיר וגם עקיף למצב בו כולנו שרויים, מחבקת ונותנת מעצמה ומהשקפות עולמה ואמונתה לכל מי שחפץ או זקוק לכך, ובעצם מי לא? שם האלבום מסתיים בסימן שאלה, אבל בתום האזנה לו – מגיעה התשובה. רק צריך להקשיב.

סולו הגיטרה של סינגולדה בהמשך השיר וההפקה המוזיקלית המאד מיוחדת של גל פדה משרתת היטב את השיר ומעצימה את הביצוע שחולק כבוד לטקסט המצוין שכתבו שירלי בייטל נתיב וזהבי (שגם הלחין).