"לא שלא ידעתי את שמו של גוסטו, אבל לא הכרתי אותו אישית", אומר גאון. "בהקלטת השירים היה לי נסיון מרנין עם גוסטו. הבחור מוכשר ואם יגיעו עוד שירים שלו, אשמח להקליט אותם".
במיוחד ריגש אותו שיתוף הפעולה עם קלפטר המנוח. כשרצה לחדש את שירו "צליל מכוון", גוסטו לא האמין למראה עיניו, כשקלפטר בא לאולפן עם גיטרת הפלא החשמלית שלו. הקשר החם שנוצר ביניהם הניב את "שיר על אהבה", שקלפטר הלחין וכתב במיוחד לגוסטו. "כשביקשתי ממנו שיכתוב לי שיר, יצחק אמר שעשרות שנים לא כתב לזמרים אחרים", גוסטו נזכר. "כשהסכים, אמר שאין לו במה להקליט. באתי אליו עם רשם-קול והקלטתי. יצא שיר מקסים שהפך לריקוד-עם מבוקש".
הוא, בן למשפחה יוצאת מרוקו, גדל בבית דתי שבו שמעו פיוטים ושרו זמירות שבת. בנעוריו נפרד מהכיפה, אבל נשאר מסורתי ומאמין. "בישיבה שבה למדתי הרגשתי כפייה דתית ואז מצאתי מפלט במוזיקה", הוא מעיר. לאחר שהתפקר, רצה לשרת בלהקה צבאית, אבל "אפילו לא הסכימו לבחון אותי". לאחר שהשתחרר, החל לשמש כאיש-מכירות ברשת ארצית של חנויות למטבחים, מה שאפשר לו להתבסס בחיים לפני שהסתער על המוזיקה.
הביקורות על ארבעת אלבומיו של גוסטו - "מטבעי אני לא זמר טכני והכל בא אצלי מהנשמה" - היו נלהבות, אך גוסטו נותר אלמוני למדי. "אני עדיין יכול לעבור ברחוב ולהישאר בפרטיות שלי", הוא סח. "אם אחרים מחפשים לפרוץ, לי חשוב לעשות דרך במוזיקה". לבסוף, כשיהורם גאון נשאל אם גם ירקוד לצלילי שני השירים של גוסטו שהקליט, הוא משיב בנימה מחויכת - "הפסקתי לרקוד אחרי בר המצווה שלי..."
התרעות פיקוד העורף