עם קריירה שנמשכה למעלה משישה עשורים, נגינת הגיטרה המחשמלת של ווקר, קולו המלאכי וכתיבתו המעמיקה הותירו חותם בל-יימחה על המוזיקה האמריקאית וריגשו קהלים ברחבי העולם.
יצירתו המוזיקלית של ווקר השתרעה על פני כל ספקטרום מוזיקת השורשים האמריקאית, מה שהקנה לו מקום בין אמני הבלוז המוערכים ביותר בדורו. המגזין "בילבורד" תיאר פעם את סגנונו כ"נוגע בכל הז'אנרים... בלוז עמוק, גוספל שמח, רוק בסגנון הרולינג סטונס, ו-R&B כואב", והוסיף כי "נגינת הגיטרה של ווקר היא מעודנת ונמרצת".
אלבום הבכורה של ווקר, "Cold Is the Night", שיצא בשנת 1986 בחברת HighTone Records, סימן הגעה נועזת והצביע על הופעתו של קול חדש ומרשים בעולם הבלוז. אלבומים מאוחרים יותר בחברות תקליטים כמו Verve, Alligator ו-HighTone המשיכו לבסס את מעמדו כאחד מאמני הבלוז המובילים בדורו. "הניו יורק טיימס" שיבח אותו כ"זמר עם קדילאק של קול", וציין כי הסולואים שלו "גונחים ביאוש בלוזי". "רולינג סטון" פשוט כינה אותו "פראי".
אלבום הבכורה המוערך שלו יצא לאחרונה מחדש תחת השם "Cold Is The Night Reimagined" בחברת Valley Entertainment. ארגונים יוקרתיים רבים העניקו לווקר כבוד לאורך הקריירה שלו. הוא הוכנס להיכל התהילה של הבלוז, הוכר כעמית ארה"ב על ידי אמני ארצות הברית, וזכה בפרסי W.C. Handy ופרסי מוזיקת הבלוז רבים. הוא גם זכה להכרה עם פרסי Bammy היוקרתיים של סן פרנסיסקו, וקיבל פרס מפעל חיים מטעם חברת עמק המיסיסיפי לבלוז.
מורשתו של ווקר ממשיכה לחיות דרך הקטלוג הענק של הקלטותיו, דרך דורות של מוזיקאים שהוא השרה השראה, ודרך אינספור מעריצים שחייהם הושפעו ממוזיקה שלו.
התרעות פיקוד העורף