באוטוביוגרפיה שלו מ-1989, דייוויס שיבח את יכולתו של פוסטר "לשמור על הגרוב לנצח". פוסטר הצטיין גם בסגנון ג'אז קונבנציונלי יותר, והעניק סווינג ערני ושיחתי ללהקות בהובלת הסקסופוניסטים ג'ו הנדרסון וסוני רולינס והפסנתרנים הרבי הנקוק, מקוי טיינר וטומי פלנגן. "מה שהוא עשה הזכיר כמה מהמתופפים הגדולים של התקופה שלנו", אמר רולינס בראיון טלפוני, כשהוא מצטט דמויות יסוד כמו ארט בלייקי ומקס רואץ'. "תמיד הייתה לו התחושה הזאת, התחושות הגדולות של האנשים האלה. וזו הסיבה שאף פעם לא יכולתי להתאכזב מלנגן עם אל פוסטר".
פוסטר תיאר לעתים קרובות את הקריירה הארוכה שלו כהגשמה של שאיפותיו המוקדמות. "התברכתי כל כך כי ניגנתי עם כל מי שהתאהבתי בו כשהייתי נער צעיר", אמר לאתר של מועדון הג'אז Jazz Forum. פוסטר גם הוביל להקות משלו והלחין שפע של מוזיקה מקורית. "כל תו היה הכל בשבילו, ואפשר היה להרגיש את זה בדרך שבה הוא ניגן", אמר אדם בירנבאום, פסנתרן שעבד באופן קבוע עם פוסטר בשנותיו האחרונות.
אלויסיוס טיירון פוסטר נולד ב-18 בינואר 1943 בריצ'מונד, וירג'יניה. הוא גדל בעיקר בהארלם, לשם עברה המשפחה כשהיה בן 10. אביו היה בעל עסק לניקוי יבש, ואמו עבדה מאוחר יותר בעבודות בית. הוא נמשך לקצב מגיל צעיר, בין השאר דרך אח מבוגר שניגן בקונגס. "דודתי אמרה שכשהייתי בן 3, דפקתי על סירים ומחבתות", סיפר פוסטר בראיון ל-DownBeat ב-2022. פוסטר עזב את התיכון מוקדם כדי לעזור בטיפול בבתו הבכורה. הוא הקליט לראשונה ב-1964 באלבום של החצוצרן בלו מיטשל, וכבר בגיל 21 הפגין שליטה איתנה במגוון הקצבי הרחב של התקופה.
דייוויס גייס את פוסטר אחרי ששמע אותו מנגן במועדון The Cellar במנהטן. "הוא הדהים אותי כי היה לו כזה גרוב והוא פשוט הניח אותו שם", כתב דייוויס באוטוביוגרפיה שלו. כפי שנשמע באלבומי הופעה חיה כמו "In Concert", "Dark Magus" ו-"Agharta", פוסטר - בהשפעת תקליטים של ג'ימי הנדריקס, סליי סטון וג'יימס בראון שהמעסיק שלו המליץ עליהם - הביא כוח קטר בלתי נלאה לקבוצות של דייוויס.
למרות שהצטיין בסגנון המודע לפופ שדייוויס העדיף באותה תקופה, האסתטיקה לא תמיד הייתה לטעמו. "אף פעם לא אהבתי את מה שעשיתי איתו בשנות ה-70", אמר ל-All About Jazz ב-2009. "הייתי מתופף ג'אז, וחשבתי שכשהוא ביקש ממני להצטרף ללהקה, חשבתי שזה ג'אז. אבל מי יסרב לעבודה עם מיילס דייוויס?"
ההופעה הראשונה של פוסטר עם סוני רולינס ב-Village Vanguard ב-1969 נמשכה רק שני לילות לפני שמנהיג הלהקה התובעני פיטר אותו. אבל רולינס התקשר שוב ב-1978 והזמין את פוסטר להופיע איתו באירופה, והם עבדו יחד לסירוגין עד אמצע שנות ה-90.
בשנות ה-2000, פוסטר הקים את הקבוצה השיתופית ScoLoHoFo עם הסקסופוניסט ג'ו לובאנו, הגיטריסט ג'ון סקופילד והבסיסט דייב הולנד. הוא גם הגביר את מאמצי ההנהגה שלו, והציג את הכתיבה שלו באלבומים כמו "Inspirations & Dedications" (2019). פוסטר השאיר אחריו את בת זוגו בוני רוז שטיינברג, עמה היה יותר מ-45 שנה; ארבע בנות; חמישה נכדים; ושלושה נינים.
פוסטר תיאר את חייו המוזיקליים כחיפוש תמידי אחר ייחודיות והפתעה. "אני שונא אם אני ממשיך לנגן את מה שאני יודע", אמר ב-2022. "תראה לי משהו שאני לא יודע. אני רוצה משהו אחר".
התרעות פיקוד העורף