לרגל יום הולדתו ה־90 של דן אלמגור, הקדיש דודי פטימר פרק חגיגי במיוחד של ההסכת "מילים ולחן" ליוצר שהפך למרכיב יסוד בפסקול התרבות הישראלית. אלמגור הוא לא רק פזמונאי מהולל – הוא גם מתרגם מבריק, חוקר תיאטרון, מספר סיפורים, מגיש, עיתונאי ואוהב עברית בכל רמ״ח איבריו. במשך עשורים כתב ותרגם מאות שירים, פזמונים ומחזות – שבזכותם גדל כאן דור שלם.
במהלך התוכנית חזר פטימר אל הסיפורים שמאחורי כמה מהשירים הבולטים שכתב – ובהם "ונצואלה", "בלדה לחובש", "לו הייתי רוטשילד", "חיימקה שלי", "כל הכבוד", "יום יבוא", "חוץ מזה הכל בסדר", "פלאפל", "מגדלור", "שומר החומות", "בוא לים", ,מלך הקסטות", "פנקס הקטן", "ירושלים שלי", "חור בדלי", "בורגנים", " כשאת אומרת לא", "ציונות בלי מרכאות" ועוד. שירים שצמחו בלהקות הצבאיות, בבימות הבידור ובתיאטרון, והפכו עם השנים לחלק בלתי נפרד מהזיכרון הקולקטיבי שלנו – שירים שהצחיקו, ריגשו, הרימו מוראל וגם גרמו לנו לדמוע.
דן אלמגור הוא הרבה יותר מיוצר פורה. הוא אחד הסופרים־בעל־פה של הישראליות. כל פזמון שלו הוא נקודת מבט תרבותית על המקום הזה - שנון, רגשי, ביקורתי או חוגג - אבל תמיד מדויק, תמיד עם נשמה. תרגומיו למחזות זמר הפכו אותו גם לאחת הדמויות המרכזיות בהנחלת התרבות הבינלאומית לקהל העברי.
בתוכנית הזו בחר פטימר לעצור לרגע ולהגיד תודה לאיש שהשפה העברית הייתה לו בית, כלי נגינה, ולפעמים גם מגרש משחקים פרוע. כי כשדן אלמגור כותב – העברית שרה.
התרעות פיקוד העורף