"קדיש לאוריה" - מוזיקה של כאב, זיכרון ותקווה

בימים שבהם המילים מתקשות להכיל את גודל האובדן, בוחרת המוזיקאית והחוקרת חני ריקרדו לדבר בשפת המוזיקה. יצירתה "קדיש לאוריה״, שנכתבה לזכר בתה אוריה שנרצחה בטבח 7 באוקטובר, שבה ועולה על הבמה ומעניקה לקהל חוויה עוצמתית וייחודית.

היצירה רחבת־ההיקף, למקהלה, סולנים ותזמורת, שוזרת את תפילת הקדיש העתיקה עם קול אישי־עכשווי. היא נעה בין כאב אינטימי לזעקה אוניברסלית, ומצליחה להפוך את השבר האישי ליצירה אמנותית המכוונת ללבו של כל אדם.

ריקרדו מביאה עמה לא רק את סיפורה האישי אלא גם את עולמה המחקרי: שנים ארוכות היא חקרה את המוזיקאים שפעלו בגטו טרזין, וב"קדיש לאוריה" משתלבים ציטוטים מוזיקליים והדים היסטוריים מאותם יוצרים שידעו ליצור גם תחת מצור של סבל. כך הופכת היצירה לגשר חי בין זיכרון השואה לבין כאב ההווה, בין קול אישי לבין קולו של עם שלם.

זהו ערב שאיננו עוד "קונצרט" במובן השגרתי, אלא רגע של שותפות, של הקשבה ושל נחמה. הקהל מוזמן להיות חלק ממסע מוזיקלי שמבקש לא רק לזכור, אלא גם להאמין בכוחה של האמנות להעניק משמעות ותקווה גם מתוך החושך.