דעת הקהל על ישראל באירוויזיון - רוב אירופה בדעה נחרצת | דור סגל אלבוקרק

בישראל הודיעו השבוע שהנציג המקומי לאירוויזיון ייבחר בעונה חדשה של "הכוכב הבא לאירוויזיון". בתאגיד משדרים עסקים כרגיל, כאילו כלום לא השתנה. אבל במדינות אחרות השיח שונה לחלוטין. בעוד כאן מתכוננים לעונה נוספת של ריאליטי מוזיקלי, העיתונות הבינלאומית עוסקת בשאלה אם ישראל בכלל תוזמן להשתתף בתחרות. הצבעה חריגה שתיערך בנובמבר באיגוד השידור האירופי (EBU) עשויה להכריע את גורל ההשתתפות, והתחזיות בחו"ל רחוקות מלהיות אופטימיות. ה־Guardian: שלב קריטי ב־The Guardian התפרסמה השבוע כתבה נרחבת שקבעה כי ההצבעה הקרובה היא "שלב קריטי" לגורלה של ישראל באירוויזיון. לפי הדיווח, ספרד, הולנד, אירלנד ואיסלנד מובילות קו תקיף להוצאת ישראל, וה־EBU נאלץ להיענות ללחץ הציבורי והפוליטי. עצם העובדה שהצבעה כזו מתקיימת נתפסת בעיתון כשינוי מהותי, סימן לכך שהמשבר סביב ישראל חמור בהרבה מבעבר. מעבר לכך, עצמות ההתנגדות לישראל עלולות לגרום לכאוס נוראי בתוך התחרות, כזה שעשוי לערער את יסודותיה ולפגוע באחדות הפנימית של איגוד השידור – לא משנה איזו החלטה תתקבל בסופו של דבר. הכתבה לא עוסקת רק בנתונים יבשים אלא מציירת תמונה רחבה של אווירה ציבורית מתוחה: ממשלות שנמצאות בלחץ מהפגנות, שדרנים לאומיים שמקבלים איומים לחרמות, ומוסדות תרבות שמבינים שהפעם אי אפשר להתחמק מהכרעה. כשעיתון בריטי מרכזי מתאר את ההצבעה כצומת דרכים, זה לא עוד דיון שולי. המשמעות היא שהאפשרות להדיח את ישראל אינה תסריט תיאורטי אלא מהלך ריאלי, כזה שמקבל לגיטימציה ציבורית רחבה. ובסאב־טקסט, The Guardian מאותת לקוראים הבריטים והאירופאים שישראל הפכה מנושא מוזיקלי שולי לנושא פוליטי מרכזי שמאיים על עתיד אחד האירועים התרבותיים הגדולים בעולם. התמונה שעולה מהכתבה היא של אירופה שנמצאת תחת לחץ פנימי אדיר, כשהסוגיה הישראלית הופכת לסמל לשאלה עמוקה יותר – האם האירוויזיון יכול להמשיך להתקיים כמות שהוא בעולם שבו פוליטיקה גואה לתוך כל במה תרבותית. Al Jazeera: החרמות שמאיימים על התחרות ב־Al Jazeera התפרסמה כתבה נוספת, שהתמקדה בגל האיומים לחרמות. על פי הדיווח, יותר ויותר מדינות באירופה מאותתות שהן שוקלות להחרים את האירוע אם ישראל תישאר חלק ממנו. העיתון הציב שאלה חריפה: האם האירוויזיון במתכונתו הנוכחית יוכל בכלל לשרוד תרחיש כזה. הכתבה מזכירה את ההיסטוריה המורכבת של השתתפות ישראל, ואת העובדה שהיא תמיד עוררה מחלוקות ודיונים, אבל הפעם היא מתארת מצב שונה: לא עוד וויכוח נקודתי על דגל אחד, אלא משבר שמערער את שלמותו של אחד ממותגי התרבות הגדולים ביותר באירופה. ההשלכה ברורה – אם ישראל תישאר, המחיר עלול להיות עצום: הפגנות המוניות מחוץ לאולמות, פרישה של מדינות מהשידור ואף אפשרות של ירידה חדה בצפייה. התחרות, שמציגה את עצמה כבמה מאחדת של תרבויות, עלולה להפוך לסמל לפילוג. ישראל, שהגיעה לאירוויזיון במקור כאחת מחברות ה־EBU הלגיטימיות, מוצגת לפתע כסלע מחלוקת שמסכן את עצם הלכידות האירופית. ומכאן עולה גם פרשנות כואבת: לנוכח חומרת המצב, ייתכן שהפעם יבחרו באירופה בדרך הקלה – להוציא את "התפוח האדמה הלוהט" מהאש. ההיגיון הפוליטי ברור: במקום להעמיד את כל התחרות על סף משבר ולשלם במחיר של חרמות ופרישות, קל יותר להקריב משתתפת אחת. אם אכן כך יקרה, ישראל תישא על כתפיה לא רק את משקל הביקורת הפוליטית נגדה, אלא גם את הקיטוב הגובר בתוך היבשת. ההחלטה הזו תסמן אותה לא כעוד מתמודדת שנויה במחלוקת, אלא כמי שהוגדרה – במודע או שלא – כבעייתית מדי עבור אירופה המאוחדת. דעת הקהל: המספרים נגד ישראל אמנם הסקר הרחב והגדול ביותר שפורסם אינו מהחודשים האחרונים, אבל סקר Eurotrack של YouGov ממאי 2024 נותר נקודת ייחוס משמעותית. מדובר בסקר שבוצע בכמה מדינות אירופאיות במקביל, ובחן את עמדות הציבור כלפי השתתפותה של ישראל. התוצאה הייתה חד־משמעית למדי: בין 40 ל־59 אחוזים מהנשאלים במדינות השונות אמרו שישראל אינה צריכה להשתתף, ורק 23–37 אחוזים סברו כי מקומה נשמר. בגרמניה נרשמה תמונה שונה במקצת – שם כמעט מחצית מהנשאלים שתכננו לצפות באירוויזיון דווקא הביעו תמיכה בהשתתפות ישראל. הנתון הזה חשוב לא רק בגלל גודלו של המדגם, אלא מפני שהוא שרטט כבר אז מגמה אירופית רחבה: ישראל הפכה למדינה שהציבור מעדיף לראות בחוץ. לא מדובר בקמפיין פוליטי נקודתי אלא בתחושת ציבור רחבה שנמדדה במספר מדינות. האירוויזיון הרי מתהדר בכך שהוא "תחרות של הקהל", אירוע שנבנה סביב ההצבעות מהבית. וכאשר הלך הרוח הציבורי כה ברור – קשה להתעלם ממנו. כדי להבין אם המגמה הזו נשמרת, כדאי להתבונן גם בסקרים עדכניים יותר. ב־2025 ערך YouGov סקר נוסף, הפעם בקרב הציבור הבריטי, והתוצאות לא שונות בהרבה: 58 אחוזים מהבריטים השיבו שישראל לא צריכה להשתתף בתחרות. מדובר באחד השווקים המרכזיים של האירוויזיון – גם מבחינת צפייה וגם מבחינת השפעה תרבותית – והנתון הזה מעיד על עומק ההתנגדות. יחד הם יוצרים תמונה מטרידה: רוב הציבור האירופי אינו רוצה לראות את ישראל על הבמה. גם אם יש חריגות, כמו גרמניה, שם התמיכה בישראל גבוהה יותר, הן אינן משנות את המגמה הכללית. במציאות כזו, ה־EBU אמנם יכול להיתלות בתקנונים ובחוקים כדי להצדיק את השתתפותה של ישראל, אבל הוא יתקשה להתעלם מהעובדה שהמעמד הציבורי מתערער. הקול האחר: ישראל שייכת לאירוויזיון ובכל זאת, יש גם מי שחושב אחרת. ב־-Al Jazeera מאמר דעה תחת הכותרת "Israel belongs in Eurovision". הכותב טען שהחרמות הם פוליטיזציה מסוכנת, ושדווקא הכלת ישראל היא הדרך לשמור על רוח התחרות כזירה תרבותית מאחדת. לדבריו, מרבית הממשלות האירופאיות לא ששות להדיח את ישראל, והלחץ הציבורי לא תמיד מתורגם למדיניות רשמית. זהו קול מיעוט בנוף התקשורתי, אך הוא חשוב. הוא מזכיר שהוצאת ישראל לא תפתור את הבעיה אלא רק תהפוך את האירוויזיון למגרש פוליטי מובהק. אם האירוויזיון יתחיל להדיר מדינות על בסיס עימותים בינלאומיים, השאלה מי תהיה הבאה בתור כבר תעמוד על הפרק. תמונה עגומה כשמחברים את כלל המקורות, מתקבלת תמונה כמעט אחידה: הסיכוי של ישראל להשתתף השנה נמוך. The Guardian מדבר על "שלב קריטי", Al Jazeera מתארת חרמות שעלולים לפרק את התחרות, ודעת הקהל האירופית מציגה רוב מובהק נגד. הקול התומך מזכיר את הערכים שעליהם נבנה האירוויזיון, אך הוא נשמע בודד מול גל הביקורת. ישראל מוצאת את עצמה במצב חסר תקדים – היא לא רק נאבקת על מקום בתחרות, אלא גם על עצם הלגיטימיות שלה במרחב התרבותי האירופי. ההכרעה בנובמבר לא תהיה עוד החלטה טכנית של ועדה מקצועית, אלא מבחן לתפיסת העולם של האירוויזיון עצמו: במה מאחדת או זירה פוליטית.

דעת הקהל על ישראל באירוויזיון - רוב אירופה בדעה נחרצת | דור סגל אלבוקרק

הצבעה חריגה שתיערך בנובמבר באיגוד השידור האירופי (EBU) עשויה להכריע את גורל ההשתתפות של ישראל באירוויזיון, והתחזיות בחו"ל רחוקות מלהיות אופטימיות

ה־Guardian: שלב קריטי

Al Jazeera: החרמות שמאיימים על התחרות

דעת הקהל: המספרים נגד ישראל

הקול האחר: ישראל שייכת לאירוויזיון

תמונה עגומה