"האלבום נולד לאחר ששמעתי הרכב בשם ‘Sault’ שמוציא אלבומים של ג’אמים פתוחים, חצי טראקים עם שירה, וזה העיף לי את הראש כי אלו לא היו שירים במבנה של בית ופזמון", מספר כהן. “מה שהגניב אותי זה החופש המוחלט שהיה לנגנים, והחלטתי לנסות בעצמי ליצור דברים שהם לא שירים סטנדרטיים, לתת לדברים לקחת אותי. התחלתי ליצור איזה קצב, בניתי עליו שירים, כל מיני מלודיות וסיפורים, ובמקביל אמרתי לעצמי: ‘אתה גם חקיין, אז תשלב חיקויים’, ככה שהכנסתי בין השירים גם קצת חיקויים של דייוויד בואי ואריק לביא. כל שיר אני שר קצת אחרת. ניסיתי להשתחרר מעצמי ומהחוקים ששמתי לעצמי לאורך השנים. החלטתי פשוט לעשות את זה בלי לחשוב יותר מדי, ובהתחלה תכננתי להוציא מהדורה מוגבלת של תקליט ויניל, וזהו".
כהן שלח את הסקיצות לחבורת הנגנים שמנגנת איתו, עוזי רמירז (גיטרות, מנדולינה ובנג’ו), מיקי ורשאי (בס וקונטרבס), עירא אביב (תופים וכלי הקשה), ספי ציזלינג (חצוצרות) ואופיר קנר (קלידים). כל אחד מהם ניגן באולפנו הביתי את הקטעים שלו, והחזיר לכהן. "הם ברובם מוזיקאים שבאים ממחוזות הג’ז, למרות שהם מנגנים איתי רוק, וכיוון שג’ז הוא המוזיקה הכי חופשית שיש, הכל התחבר", כהן מסביר. "סידרתי וערכתי את החומרים, והעברתי אותם לאופיר קנר שעשה את המיקס הסופי".
למשל, בשיר "היום יפה", שבו אתה שר: "עברו השנים שיכולתי לבלוע כל רעל/ עברו הימים שיכולתי לתת לי ליפול/ עברו השנים שרצתי אחרי המדליה/ עברו השנים שיכולתי כל לילה למחוק. זה לגמרי אוטוביוגרפי. זה על בן אדם שמבין שהוא במקום אחר עכשיו, והטירוף עבר. הוא כבר לא צריך לרדוף אחרי שום דבר ולא להילחם עוד על הצלחה. גם אני כבר מסתפק במה שצברתי עד עכשיו ונהנה מזה".
כהן (51), מוזיקאי, יוצר, זמר ושחקן מוערך, מלווה את התרבות הישראלית עוד מתחילת שנות ה־90 כשהקים עם חבריו את להקת "זקני צפת" שכבשה את המיינסטרים עם "שישי שבת" ו"השכן" והעניקה לו תדמית של ילד פרוע. מאז היה שותף בהרכבים רבים ("הזבובים", "הבליינים", "צמד ראות"), הקליט להיטים רבים ("הכי יפה בעולם", "מה ידוע על היום הזה", "הכל יכול" וקאבר מוצלח ל"שיר של יום חולין"), פיתח קריירה מצליחה כשחקן וכקומיקאי ("ארץ נהדרת", "מסודרים", "הפרלמנט" ו"האחיין שלי בנץ") והתמקצע גם בבימוי קליפים.
לדור שגדל בשנות ה־90 ובתחילת שנות האלפיים מוכר כהן כרוקר וככוכב תוכניות בידור וסאטירה, אבל הילדים שניגשים אליו ברחוב היום מזהים אותו בדמותו כלוציפר חזי גופרית, השטן המשעשע מהגיהנום בסדרת הנוער המצליחה "האחיין שלי בנץ" מבית כאן חינוכית. "התמזל מזלי ליפול על סדרה כזאת טובה, מצחיקה, עם אנשים מוכשרים. כל כך כיף היה לצלם את זה", הוא מפרגן. "הורים שצופים עם הילדים בסדרה מספרים להם שאני גם זמר, ולפעמים גם מביאים אותם להופעות שלי".
לאחרונה מעלה כהן מופע חדש בשם "רוק בצהריים", בזאפה הרצליה בימי שישי בצהריים, והוא מארח בו בכל פעם אמן אחר. "רציתי לקיים הופעה קבועה עם להקה שבה אוכל לעשות את המוזיקה שלי בהרכב מושקע של נגנים, כולל נשפנים, ולארח אמנים שאני מאוד אוהב", הוא מפרט. "המופע הזה בעמידה וזה הכי כיף כי ככה הקהל יכול לרקוד, ומוזיקה נועדה במקור להרקיד. ב־20 במרץ אני מארח ב’רוק בצהריים’ את דני סנדרסון".
התרעות פיקוד העורף