"כשקמתי בבוקר אל הידיעה העצובה על מותו של מתי כספי, הוכיתי בהלם, כאילו כולי השתתקתי וכמעט נעצרה הנשימה שלי", מספרת ד"ר ציפי פליישר, מחשובי המלחינים בארץ, שבכובעה השני כמוזיקולוגית, חוקרת הזמר העברי, פרסמה לפני תריסר שנים בהוצאת "הקיבוץ המאוחד" את ספרה הייחודי "מתי כספי - הקסם והחידה, האיש והמוסיקה", שבו הביאה ניתוח מעמיק של יצירתו רבת הפנים. "בזמן האחרון אמרתי לו - 'אתה לא נעלם ועם השירים שלך תהיה תמיד'. אבל הוא איננו, למרות שרצה להמשיך לחיות". במה הייתה גדולתו?"גדולתו של מתי הייתה בקשת הרחבה של רגשות שאפיינה את שיריו, מהכי עצוב עד הכי מצחיק ובהרמוניות המדויקות שלהם, כך שאצלו אי אפשר היה להחליף צליל אחד מבלי שזה יורגש, דבר שלא קיים אפילו אצל גדולי המלחינים, כולל סשה ארגוב, וילנסקי ויוני רכטר. בשירים שלו יש המצאות הרמוניות שכמותן אין באף מקום אחר. השפה המוזיקלית שלו מגובשת ועשירה, כשמיד מבחינים בה בטביעת האצבע שלו. כזמר הוא יכול היה לנוע מדו הכי נמוך, כמעט עד בס, לקולות גבוהים, לרבות פלצטים". ובאשר לשיר "נחליאלי"?"דרך חיים אוליאל הוא נדלק על המקצבים המרוקאיים ונתן להם ביטוי בכישרון המשחקי שלו. למעשה, זה שיר מתוחכם; לא שיר פשוט, כשאהוד מנור ידע להתאים מילים ללחן שלו כמו כפפה ליד. לא במקרה מתי החשיב את אהוד כנפש התאומה שלו". באשר לשם הספר - הקסם מובן והחידה?"החידה היא בכך שאי אפשר להבין במכה מה הוא עשה בלחנים שלו. היה צורך במקצוענית כמוני כדי להיכנס לתוך הנבכים של המלודיות והמהלכים ההרמוניים שלו. הרי תוך חצי דקה יכולתי להבחין בלחן שהוא שלו". בהיותך מלחינה בעצמך, איך הוא התייחס לרעיון של יצירת הספר?"קודם אומר מה הביא אותי אליו. זה היה בתחילת שנות ה-70, כשכבר הייתי מרצה ב'לוינסקי'. פתאום שמעתי מבנים אקורדיים כל כך מעניינים, מה שהביא אותי לכך שבשיעורים שם על באך הוספתי ניתוחים הרמוניים של שירים של מתי כספי. וזה לא שהייתי צריך את רשותו כדי לעסוק בשיריו, מה שהתחלתי לעשות בעצמי לפני שסיפרתי לו. כשהוא שמע, הוא מאוד התרגש כשהראיתי לו איך נראה ניתוח של שיר שלו, כשאת רקעי השירים היה לי חשוב לקבל מיד ראשונה". איך הוא הגיב?"כמו שאמרתי - בהתרגשות, כשאמר שדברים כאלה עושים לאדם אחרי שהוא... מת. עם ההומור המיוחד שלו היה כיף לא רגיל לשתף פעולה איתו וגם עם הוריו, שאותם פגשתי בקיבוץ שלהם, חניתה".
התרעות פיקוד העורף