ראשית נציין כי בשנות ה-70 הייתה עוזרי בשיא הקריירה שלה: אחרי צאת אלבום הבכורה שלה "היכן החייל שלי?" (1975), היא נתפסה כאחת הכוכבות הגדולות ביותר של הזמר המזרחי בארץ, על אף שהממסד לא כל כך הכיר בה ובכישרונה. לאור הפריצה הגדולה, החלה עוזרי להקליט באופן מסחרי תקליטים ושירים, בקצב מסחרר של כאלבום-שניים בשנה.
ביולי 1976 הוציאה עוזרי את תקליטה השני "חלומות גן עדן", בו בלט במיוחד השיר "קול קורא לי במדבר" שהיא כתבה והלחינה בעצמה, בהשראת הציטוט מספר ישעיהו מ"ג: "קול קורא במדבר, פנו דרך יהוה, ישרו בערבה, מסלה לאלוהינו", פסוק נבואי המבשר על הגאולה ושיבת ציון, וקורא להכנת הדרך הפיזית והרוחנית לאלוהים במדבר.
עוזרי לקחה את הפתגם הזה והסבה אותו בטקסט שלה לגיבור השיר, אחד מבני ישראל, הנמצא במדבר (פיזי או מטאפורי) בנפש מעונה וקורא לאלוהיו שיושיענו.
"לצד המוזיקה ההודית, שהשפיעה מאוד על אהובה עוזרי, אהובה גם הושפעה מאוד מהאווירה הדתית בכרם התימנים, מבתי הכנסת, מאחים שלה שהיו חוזרים מתפילת שחרית ביום שבת עם סיפורי פרשת השבוע, והמוטיב הדתי היה מאוד חזק אצלה", מסביר היוצר, המפיק והבמאי עופר פנחסוב, יוצר הסרט "אהובה עוזרי - צלצולי פעמונים" (יס דוקו, 2020).
"למעשה, כבר באלבום הראשון של אהובה נכלל השיר 'כוחך הרם', שיר דתי שהיא כתבה בגיל 12 כשהיא שרה מול כל כיתתה בבית הספר היסודי. אז השיר הזה, 'קול קורא לי במדבר' שהיה המשך ישיר של ההתפתחות הרוחנית והדתית שלה, השפעתה מסיפורי וגיבורי התנ"ך. זה אחד המוטיבים המרכזיים בחייה כאדם וכיוצרת".
עם צאתו לא הפך השיר ללהיט רדיו אלא בעיקר ללהיט בקרב חובביה של עוזרי, ובשנת 1979, לאחר חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים, אף הוקלט על-ידי עוזרי בשפה הערבית ויועד להפצה בארצות ערב (דבר שלבסוף לא קרה בשל סכסוכי חברות תקליטים והתקליט נגנז, ד"פ).
בשנות ה-2000, עם הקאמבק שעשתה עוזרי ללב הקונצנזוס עם האלבום "צלצולי פעמונים" (1999), ועם מופעי המחווה בהשתתפותה, השיר הפך לאחד משירי הדגל שלה וזכה לעדנה מחודשת ולמקום הראוי לו כקלאסיקה ישראלית אמיתית.
התרעות פיקוד העורף