"נכנסתי, חיברתי גיטרה, ניגנתי את הסולו בטייק אחד וחזרתי לישון", הוא משחזר כיום. כמה חודשים אחר כך הושמע ברדיו "זה מה שנשאר" שהפך לאחד הלהיטים הגדולים של ארצי. השיר הופיע באלבום הכפול "שניים" שראה אור ב־25 בפברואר 1996 ונחשב בעיני רבים לשיא מסחרי ואמנותי בקריירה של ארצי. לאיש מהמאזינים לא היה מושג שהסולו הזכור ב"זה מה שנשאר" הוקלט כמעט מתוך שינה.
אלבום שמסמן תקופה
החיבור בין ארצי לסינגולדה החל ב־1992, עם הצטרפותו של הגיטריסט לסיבוב ההופעות של האלבום "ירח". מאז, לדבריו, הם בלתי נפרדים. "הרגע שבו שלמה הזמין אותי להשתתף ב'שניים' היה הרגע שבו הוא הציג אותי לקהל הרחב", סינגולדה אומר. "האלבום הזה הוא שלמה בגדולתו. הוא נתן לי, כגיטריסט, ולשאר המוזיקאים חופש מוחלט להתבטא, להתנסות במקצבים ולחפש את הדיוק שהוא דמיין".
כך, למשל, ב"היא לא יודעת מה עובר עליי" שילב הגיטריסט ניחוח ספרדי, ואילו ב"האהבה הישנה" הוא השתעשע בבוזוקי עד שארצי עצר אותו באמצע החזרה: "תעצור, תעצור. תנגן את זה שוב". פתיח הבוזוקי המוכר נולד שם, אף שבמקור תוכנן לשיר פתיח גיטרה.
רבים מתוך 19 השירים שבאלבום נחשבים לקלאסיקות של ארצי, שאותן כתב והלחין בעצמו. "האהבה הישנה", "לאן, לאן, לאן", "מנגב לך את הדמעות", "זה מה שנשאר", "שניים", "ניקח לנו יום", "היא לא יודעת מה עובר עליי", "שישה", "דו"ח רצח" ו"אבסורד" הם שירים שחצו דורות וביססו את מעמדו של ארצי כאייקון מקומי.
"האלבום מסמן תקופה ומצייר תמונה של החברה הישראלית ושל המדינה ברגעים שאחרי הרצח המזעזע. הוא מצליח לבטא את זה שהרצח עצר את החיים ונתן סטירה למציאות של כולנו. אני יכול למנות ספקטרום רחב של אמנים, מחנן בן ארי ועד ישי ריבו, שמושפעים מהאלבום הזה בגישה ובסאונד. יש בו משקל סגולי שהתקבע".
"הרעיון שלהם היה לגבש אלבום קונספט יחסית רוקיסטי, באווירת מועדון רוקסן המיתולוגי בתל אביב. בנקודה מסוימת שלמה התחיל להרגיש שמשהו באלבום כנראה לא עובד לו ברמה הרגשית. אני לא יודע לשים את האצבע על הסיבה, אבל הוא החליט שאני אפיק את האלבום, כשבן־בן וליאור כבר עזבו את מלאכת ההפקה. זה היה ב־1994. שלמה, טכנאי הסאונד ראובן שפירא ז"ל ואני בילינו ימים באולפן בחפירה בחומרים, בניסיון למצוא נקודת רגש אחרת לדבר הזה".
העבודה על האלבום קיבלה תפנית בעקבות רצח רבין. "האירוע ששינה את המדינה ברגע אחד שינה גם את העבודה על האלבום", משחזר פלדמן.
"האנרגיה, העיבודים והסאונד הקודמים לא התאימו לאווירת הנכאים שהייתה פה, ואחרי הרצח הצטרפו שירים נוספים ששלמה כתב, ביניהם ‘דו"ח רצח', ‘היא לא יודעת מה עובר עליי' ו'שניים', שאותו ניגנו כנעימה כבר ב־1991. הוא יועד להיכנס לאלבום כיצירה אינסטרומנטלית, אבל אחרי רצח רבין שלמה החליט לכתוב לו טקסט".
"האלבום התחיל לדייק את עצמו. החלפנו המון נגנים, הכנסנו הרבה יותר גיטרות אקוסטיות, גילינו את הצליל של הבוזוקי ויצרנו סאונד של ישראליות חדשה. האלבום קיבל תפנית רגשית גדולה מאוד. אם לפני רצח רבין הוא התאפיין באופטימיות רבה ובתחושה שאפשר לעשות ולצעוק הכל, פתאום היה צורך לדבר יותר בשקט, להכיל הרבה יותר את המצב, את המקום. התחלנו לעבוד עם מחשבים, מה שהיה צו האופנה החדש ביותר, ואני הכנסתי יותר סאונד מעולמות הסינטיסייזר שהגעתי מהם".
התפוצצות מהרגע הראשון
"הגעתי לעבודה על השיר כששלמה כבר כתב לו טקסט, אחרי שהוא ירד מהרעיון להקליט אותו כמנגינה בלבד. באחד המפגשים הוא ניגן לי את השיר בפעם הראשונה, והוא היה שונה לגמרי ממה שמכירים היום: במקור, הוא לא היה במקצב של ואלס, שלושה רבעים, אלא במקצב רוק, של ארבעה רבעים. אמרתי לו שמשהו פה לא מסתדר לי, והצעתי לו לשנות את זה לוואלס, ומשם הכל כבר התגלגל".
"לאורך זמן האנשים שלה התקשרו אלינו לשאול מתי היא צריכה לבוא, אבל הם לא ידעו שהביצוע שלה היה כל כך טוב, ומתאים לנו, שהחלטנו להשאיר את הסקיצה בהקלטה. אם תאזין, תשים לב שריטה שרה את השיר באוקטבה נמוכה, מה שלא אופייני לה, ואילו שלמה, ששר בדרך כלל נמוך, ביצע את השיר באוקטבה גבוהה".
:כשהשמענו לריטה את התוצר הסופי היא אמרה, ‘אבל זה לא נשמע כמוני, אני לא שרה ככה נמוך, זו הייתה רק חזרה'. התעקשנו שזה יישאר ככה וזה הצליח. לימים, באלבומים הבאים, היא כבר שרה באוקטבות נמוכות יותר מתוך בחירה. בכלל, רוב השירים באלבום לא עברו מיקס סופי כי הרגשנו שהמיקס הראשוני יותר מתאים להלך הרוח של התקופה, וכך יצא האלבום".
"שניים", אלבומו ה־20 של ארצי, שהוקלט באולפנים "גל קול", "DB", "טריטון" ו"זאזא", היה לא רק תגובה לטראומה לאומית. זהו גם מסמך אישי שמתעד תקופת מעבר סוערת בחייו של יוצר – סיום הנישואים שלו לאשתו מילכה והתמודדות עם תחושות כבדידות, חרטה וגעגוע. השירים נעים בין חשבון נפש מפוכח ובין כמיהה לתיקון, בין מבט ביקורתי על אהבה שנשחקה ובין תקווה עיקשת להתחלה חדשה.
זהו אלבום של אמצע החיים, כזה שמביט לאחור ובוחן את גבולות הרגש והזמן. "האלבום תופס את ההוויה הישראלית ומייצג את מנעד הרגשות שמרגיש כל אחד, כאזרח ישראלי וכאדם", טוען סינגולדה. "זו הסיבה לכך שהאלבום התפוצץ מהרגע הראשון ברדיו וזכה להצלחה".
"לשלמה היה הרבה מה לומר על החיים שלו ושלנו, ויצאו מזה 19 שירים. זה אחד האלבומים הבודדים של שלמה שכמעט כל שיר בו הפך ללהיט. הוא תפס מהרגע הראשון והקהל אימץ וחיבק אותו. אחרי האלבום הזה שלמה לקח שש שנים עד שהוא הוציא אלבום נוסף, ‘צימאון', עם שירים חדשים, כשבין לבין הוא הקליט את האלבום המצליח ‘אהבתיהם' שבו ביצע שירים ישנים בעיבודים חדשים. ‘שניים' הוציא ממנו הרבה אנרגיות, ולקח לו זמן להטעין מחדש את המצברים באמירה נוספת".
"שניים" נמכר ביותר מ־160 אלף עותקים וזכה למעמד של אלבום פלטינה מרובעת. אבל מעבר למספרים, הוא סימן תפנית סגנונית שהשפעתה ניכרה ביצירות שבאו אחריו – שילוב בין כתיבה אישית חשופה למבט חברתי־פוליטי חד. העובדה שרבים משירי האלבום ממשיכים להתנגן תדיר ברדיו, שלושה עשורים אחרי שיצא, היא עדות לכך שמדובר ביצירה שפורצת את גבולות הזמן.
התרעות פיקוד העורף