עד כדי כך היו קשורים, שעל לוח הזיכרון בכניסה לביתו בשדרות ח"ן בתל אביב נכתב ראשית ש"בבית זה חי אמן הבימה". ביום פטירתו עמדו הצופים בכל אולמות התיאטרון לזכרו במשך דקה אחת. כך זכה לסוג של הדרן אחרון במקום היקר לו מכל.
עם לכתו, הספידו אותו רבים. שוב ושוב חזרה האמירה כי מדובר בגדול האומנים הישראלים של הדורות האחרונים. ואכן, בנאי, חתן פרס ישראל, נחשב למולטי-טאלנט הראשון בישראל. הוא כתב, יזם, שיחק, שר, הצחיק וידע גם לרגש. אך מעל לכל הוא היה נוכח. נוכח בכל צומת אפשרי בתרבות הישראלית: בתיאטרון, בקולנוע, על הבמות, במצעדי הפזמונים, בספרות ובעיקר בזיכרון הישראלי הקולקטיבי.
שיתוף הפעולה בין בנאי למתי כספי החל בסוף שנות ה-70, כשכספי עיבד והלחין שירים עבור בנאי והגיע לנקודת שיא ב-1983. באותה שנה כספי הפיק מוזיקלית ועיבד את כל שירי האלבום "שיכור ולא מיין", והלחין חמישה שירים שאת מילותיהם כתב בנאי. אחד מהם היה שיר הנושא, בעל הניחוח הצרפתי.
התרעות פיקוד העורף