חייו האישיים היו רצופי מהמורות – התמכרויות, הסתבכויות עם החוק ונפילות מתוקשרות – אך פעם אחר פעם הוא הצליח לקום, להיבנות מחדש ולשוב אל מרכז הבמה. המוזיקה הייתה עבורו חבל ההצלה שבו אחז כשהכל סביבו התפרק. כשהוא שר, נדמה היה שהוא לא רק מבצע שיר, אלא חי אותו מחדש, נכנס אל תוך הדמויות, הסיפורים, הכאבים והגעגועים. וכך, כל שיר נשמע כמו סיפור חייו: מ"רעיה", "רקדי" ו"תלתלים שחורים" ועד "האחת שלי", "תודה", "ריקוד רומנטי", "מלנכולי" ו"אישה נאמנה".
"אני לא מפסיק ולא אפסיק לשיר עד יומי האחרון", אמר לי לוי בעבר בריאיון למעריב. "מה שאני מקליט הוא ייחודי. אני לא מקליט את החומרים שזמרים שרים היום. אצלי הכל מיוחד ואופייני, וזה נותן לי דרייב להמשיך ולהקליט. גם עכשיו, בעשור השביעי לחיי, אני עדיין מתרגש להקליט כמו בתחילת הדרך, כשהייתי עלם צעיר והתחלתי לשיר, עם אותו ניצוץ של התלהבות והפרפרים בבטן".
מחוץ לבית מגיל 13
השירה ליוותה את ישי לוי מילדותו בראש העין כבן בכור למשפחה דתית יוצאת תימן. אביו היה סופר סת"ם ואמו עקרת בית. אחיו הצעיר הוא הזמר נתי לוי, ומערכת היחסים ביניהם ידעה עליות ומורדות לאורך הדרך, ובשנים האחרונות הם היו בנתק מוחלט. "נולדתי בשנת 1963 ותמיד ידעתי שכל מה שאעשה כל חיי זה רק לשיר", סיפר לי בעבר. "כילד הייתי בורח לבית של השכנים ושר להם שירים בתימנית שלמדתי אצל מורי אסר. בעברית אהבתי מאוד לשיר את ‘אמא שלי’ של נועם קניאל ושירים של אריק לביא ואריק איינשטיין. רציתי לשיר תחת כל עץ רענן".
כבר אז המוזיקה הייתה עבורו מפלט. "קיבלתי מכות מאבא שלי", סיפר. "הייתי ילד מופרע שמבריז מבית הספר, ובגיל 13 ברחתי מהבית ועברתי לגור אצל דודה שלי צביה. בגיל 14 כבר שרתי בכל מיני מסגרות שירי רוק ומוזיקה מזרחית". בגיל 15 הצטרף לוי ללהקת הקצב האשדודית "להקות האש" של מישל כהן והחל להופיע בחתונות ובמועדונים. את שירותו הצבאי עשה לוי בחיל התותחנים, גם במלחמת לבנון הראשונה, ועם שחרורו חזר להופיע.
ב-1984, לאחר שחיים משה עזב את המוזיקאי והמפיק משה בן מוש, חיפש בן מוש כישרון חדש שיעבוד איתו בחפלות. מפגש מקרי עם לוי, שהרשים בקולו, גרם לבן מוש להבין כי מצא את הטאלנט הבא. "בן מוש אמר לי: ‘תגיע אליי הביתה, אני רוצה לנגן איתך ונראה אם אנחנו מתאימים’", סיפר לוי. "באותו מפגש ידענו שנינו שזה זה, ומאז הפך בן מוש להיות מורי ורבי. התחלנו להופיע ערב-ערב והשיר הראשון שהקלטנו היה ‘ילדונת’, שמהרגע הראשון הפך ללהיט ברדיו. כשנוצר ביקוש לעוד חומרים, בן מוש החליט שנעשה אלבום בשם ‘חפלה עם בן מוש’ שבו אני מבצע מחרוזות קאברים לשירים ידועים, כמו ‘ליסה ליסה’ ו’אלוהים נתן לך במתנה’. האלבום נמכר במעל 300 אלף עותקים".
ב-1985 הפך לוי לאב, כשנולד בנו שיר, לימים זמר גם הוא, ממערכת יחסים קצרה עם זיווה. לוי צרך סמים באותה תקופה, ושיר גדל בבית סבו וסבתו, הורי אביו, בראש העין. רק בגיל 5 גילה שיר שישי, שאותו חשב לאחיו, הוא בעצם אביו. את אמו פגש לראשונה בגיל 15. "הייתי בעולם הדפוק שלי. כמעט לא ראיתי את שיר עד שהוא היה בן 16", סיפר לוי בעבר על מערכת היחסים המורכבת עם בכורו. "עם הילדים שלי היום עשיתי תיקון. המזל הוא ששיר מבין הכל. ידעתי שהוא לא שופט אותי, והיום אנחנו ביחסים מצוינים, עושים סגירת מעגל ותיקון דרך המוזיקה".
באלבומם הבא של בן מוש ולוי, "הנה בא היום" שיצא ב-1986, ביצע לוי כמה מלהיטי הדגל שלו, "רעיה", "אחת ויחידה" ו"צליל ענבלים". אבל לצד ההצלחה גברו הפיתויים. לוי התחבר למלך הזמר המזרחי דאז, זוהר ארגוב, ובילויי השניים כללו בעיקר שימוש בסמים. "לא יכולתי לקבל את ההצלחה", סיפר לוי בריאיון לקובי אוז בכאן 11. "לא הבנתי מה אנשים רוצים ממני, אני כולה בן אדם. הסם עזר לי להבין את כל הסיטואציה. הייתי מפחד מקהל, והסם עזר לי לקבל את הביטחון, לצערי הרב. זה הרס את הבריאות וממש לא נעים".
באוקטובר 1987 יצא ארגוב לחופשת שבת מהכלא, לקראת סיום תקופת מאסרו, ונפגש עם ישי לוי וחברתו איריס גבאי, לימים אשתו ומנהלתו האישית. לאחר בילוי משותף בביתו של לוי בחולון נסעו גבאי וארגוב לבית אמו של ארגוב בראשון לציון, שם, לטענת איריס גבאי, ארגוב ניסה לכפות עצמו עליה בכוח. היא הגישה תלונה במשטרה, וארגוב נעצר שוב. ב-6 בנובמבר 1987 הוא נמצא תלוי על סדין בתא המעצר. "המכנה המשותף שלי עם זוהר היה הסמים", הודה לוי בריאיון ל"מאקו". "היינו עושים סמים יחד וכך נהיינו חברים טובים. פעם אחת הוא היה אורח אצלי בבית ואז הוא ניסה לאנוס את אשתי. אני גאה באשתי שהתלוננה על זוהר ארגוב. אישה זה לא חפץ".
ההתמכרויות והגמילות
במאי 1989, לאחר ניסיונות גמילה מסמים, הוציא לוי את אלבומו "להתחיל מבראשית", שכלל את אחד מלהיטיו הגדולים ביותר, "רקדי". "לפני ש’רקדי’ הגיע אליי, הוא הוצע לשני זמרים, לדקלון ולאהרון ירימי, והם לא רצו אותו", סיפר לוי לקובי אוז. "קיבלתי את השיר הזה במקצב ה’אסטה אסטה’ וביקשתי מהמפיק יעקב למאי להכניס לו קצב מזרחי, והשאר היסטוריה".
ניסיונות הגמילה לא הצליחו ולוי חזר להשתמש בסמים. "גם כשהייתי צורך סמים באופן קבוע, תמיד המשכתי להקליט, זה לא פגע לי בקול", סיפר לי. "זה היה המזל שלי ומה שהחזיק אותי".
למרות התמכרותו הצליח לוי להפוך לאחד מכוכבי הזמר הים-תיכוני הגדולים בשנות ה-90. בין להיטיו היו "עלם חמודות", "שלום לך עזה", "איפה את היום" ובעיקר "תלתלים שחורים". האחרון ניתן במקור לזמר בשם איציק עמר. לוי נתקל בשיר וביקש מעמר רשות לבצע את השיר. עמר הסכים, בתנאי שלוי יוציא את השיר אחריו. כך היה, ובביצועו של לוי נעשה השיר להיט ענק. "רציתי שהשיר ייפתח בסגנון הרוקנרול, עם גיטרות חשמליות, ואז להביא את המזרחית", סיפר לוי בעבר. "השיר הזה הוא כל התמהיל שעליו גדלתי ושממנו צמחתי".
בשנת 2000 החל לוי להסתבך עם החוק כשפרץ לדירת שכנתו וגנב מכשירי חשמל כדי לממן לעצמו מנות סם. בקיץ 2003 נעצר שוב, ונגזר עליו עונש מאסר בגין תקיפה ואיומים כנגד אשתו איריס. במאי 2005 הוא נעצר לאחר שהצית את ביתו כשאשתו סירבה לתת לו כסף לקניית סמים. בהמשך נגזרו עליו 15 חודשי מאסר, והוא שוחרר ב-2006. עם צאתו מהכלא עבר לוי תהליך גמילה והפעם הצליח, עד יומו האחרון, להישאר נקי מסמים.
"כשהייתי בכלא, איריס הציבה לי אולטימטום. הבנתי שאם לא אגמל, אאבד אותה ואת משפחתי, אז החלטתי שאני לא חוזר יותר לכלא ולסמים", סיפר בעבר. "אני קם בכל בוקר, מרדים את המחלה, מבקש מאלוקים שינחה אותי בדרך ויוצא לעמל יומי. יש המון אנשים שהשתמשתי איתם והם לא איתנו היום. לא מובן מאליו שאני חי וחווה התרגשות ללא סם או כדור. המוזיקה והשירה הן מה שמחזיק אותי".
עם חזרתו למוטב עלה לוי שוב על דרך המלך המוזיקלית, ובעשור הראשון של שנות האלפיים הפגיז בלהיטים שכבשו את מצעדי הפזמונים ואת רחבות הריקודים: "ריקוד רומנטי", "אישה נאמנה", "מלנכולי" (קאבר ל"חברים של נטאשה"), "הזונה מרחוב הש"ך", "האחת שלי", "את", "תודה" ועוד. השיר האחרון שהקליט היה "רני", ביולי 2023. בשנה שעברה השתתף לוי בעונה הרביעית של התוכנית "הזמר במסיכה".
"אני בן 60, ולראשונה בחיי אני תוהה מה יגידו אחרי לכתי", כתב לוי בפוסט בפייסבוק לפני שנתיים וחצי. "אין לי את הזכות ולא את הרצון להתמרמר על חוקי הרייטינג, משום שתודה לאל אני מחובר בכבוד ובהערכה. שנים שהקהל שלי מצביע ברגליים שאני רלוונטי וחשוב להם. אני יודע לשיר. זה מה שיש לי לתת. זה מה שאשאיר. הרייטינג מוכיח את שלו, אבל דורות שלמים מוכיחים את שלהם. אל תשליכנו לעת זקנה. אם אתם גדלים עלינו, תחבקו אותנו בעודנו בחיים, אחרת אנחנו מתים מהלכים, צל של תהילה כבויה. אמֵן שאף אמן שסלל את התרבות הישראלית לא ילך מאיתנו עם צער".
לוי, שסיפר בעבר על התמודדותו עם מחלת ריאה, אושפז לפני כמה ימים בבית חולים, ואתמול נפטר. הוא הותיר אחריו את אשתו איריס, את ארבעת ילדיהם המשותפים ואת בנו שיר.
התרעות פיקוד העורף