אפשר למדוד את מפלס הכנרת בסנטימטרים, אבל את המקום שתפסה הימה בתרבות הישראלית אי אפשר לאמוד במספרים. הכנרת משמשת השראה למשוררים, למלחינים ולזמרים, בהיותה סמל נוף ישראלי. "יש לי כנרת", "כנרת" ("שם הרי גולן"), "קסם על ים כנרת" ו"שירי לי כנרת" הם כמה דוגמאות.
"נשיר ונספר את הסיפורים מאחורי השירים שנכתבו בהשראת הכנרת ואת סיפוריהם של המשוררים והמשוררות שכתבו אותם", אומר יואב גינאי. "השירים שיהיו במופע יעוררו געגוע לארץ הנהדרת שהייתה פה, ונשלב גם שירים באנגלית ובצרפתית, כך שצפויות הפתעות".
אוהד חיטמן מוסיף: "אני שמח שיש לנו אפשרות לעשות פוקוס על המקום הזה ועל התרבות שמזוהה עם הכנרת. אלו שירים שתמיד מזכירים לי שזה האזור הכי יפה בארץ בעיניי. יש ערגה תמידית לכנרת. בחרנו את שירי הכנרת ששלושתנו הכי אוהבים, וזו לא הייתה משימה פשוטה. כנרת היא משהו של אהבה. כל השירים עליה הם שירי אהבה, לאו דווקא לכנרת, בחלק מהשירים היא דימוי למישהו או משהו. אני מתרגש לקראת המופע גם כי הבת שלי, אווה הרוש חיטמן, מתארחת בו במחרוזת שירי כנרת".
שילוב נהדר
בשביל גינאי, חיטמן ודקל, זו לא הפעם הראשונה שהם עומדים על במה משותפת. בשנים האחרונות חיטמן וגינאי מופיעים יחד במופע "חשבנו שיהיה רומנטי", שבו הם מציגים סיפורים, שירים והומור מאחורי הקלעים של התרבות הישראלית. האורחת הקבועה שלהם במופע היא דקל.
"את יואב הכרתי ב-2005 כשהוצאתי את האלבום הראשון שלי והתארחתי אצלו בתוכנית רדיו", משחזר חיטמן. "בסוף הריאיון הוא אמר לי 'אנחנו צריכים לעבוד יחד'. מאוד התרגשתי שזוכה אירוויזיון פונה אליי ורוצה לעבוד איתי ונוצר בינינו חיבור מיידי. גיליתי בן אדם שהוא כמו אח גדול שלי, שמבין אותי מאוד, שתמיד מקדים אותי בצעד אחד ושהוא באמת חבר נאמן ואהוב. דפנה היא קולגה שאני מאוד אוהב. מעבר לביצועים שלה, אהבתי את זה שהיא בן אדם מאוד חיובי, שזה די נדיר במקצוע שלנו, תמיד אופטימית ומפרגנת".
"יש אנשים שההרגשה שלך היא שהם היו שם תמיד, ויואב ואוהד הם בדיוק כאלה", מוסיפה דקל. "אני לא באמת זוכרת איך ומתי שני האנשים האלה נכנסו לחיי, אבל פתאום הם היו שם באופן הכי טבעי. אנחנו לא בקשר יומיומי, אבל תופסים בשתי ידיים כל הזדמנות למפגש".
גינאי: "'שיר על נחלים' בגרסה החדשה של דפנה נוגע לליבי. 'השנה החדשה שלי', של אוהד ושלי, שכבר שנים פותח את השנה בגני הילדים ובבתי הספר בארץ, מרגש אותי מחדש, במיוחד בתקופה הקשה הזו שבה אנחנו כל כך נאחזים בתקווה".
חיטמן: "השיר של דפנה שהכי עושה לי מצב רוח וגם גורם לי למחשבות זה השיר שאהוד מנור תרגם לה מיוונית, 'מה קרה'. מדהים שהשיר הזה נכתב לפני 40 שנה כמעט והוא עדיין רלוונטי למציאות הפוליטית. בעניין יואב אני אולי לא אובייקטיבי, אבל אני חושב שהשיר הטוב ביותר שלו הוא השיר שהוא כתב עבורי ויצא בשנת 2013, 'השנה החדשה שלי'. זה שיר שכמעט לא הושמע ברדיו בזמנו, אבל נורא מרגש אותי שבכל 1 בספטמבר או לקראת ראש השנה אנחנו מקבלים כל כך הרבה סרטונים של ילדים ששרים את השיר הזה".
דקל (צוחקת): "אולי בדרך להופעה זה יקרה".
אוויר לנשמה
שלוש השנים האחרונות, בצל המלחמה, היו יוצאות דופן גם עבור שלושת האמנים האלה. "הופעתי הרבה בפני משפחות חטופים, מפונים וחיילים פצועים", מספר חיטמן. "זו באמת השליחות שלנו, בלהיות אמנים. וזה חיזק אותי. בתקופות שבהן נכפה עלינו לא להופיע השקעתי יותר בכתיבה, ועכשיו יש דברים שמבשילים".
דקל: "מימי המלחמה הראשונים הגעתי לכל מקום שיכולתי לתת בו מעט מזור, מלונות שבהם שהו מפונים, בתי חולים, כיכר החטופים. נשארה איתי מאז משפחת שרעבי המופלאה. קשה לי לקבל את השבת בלי ברכת שבת שלום משרון שרעבי. מבחינה מקצועית זה התחיל בחוסר רצון לעשות משהו בכלל ולאט-לאט, מתוך הבנה שזה אוויר לנשמה, חזרתי לעשייה".
גינאי: "כיו"ר אקו"ם בתקופה המטלטלת הזאת אני מקדיש את עצמי לסיוע ליוצרות וליוצרים בישראל".
דקל: "לאחרונה הוצאתי גרסה מחודשת ל'שיר על נחלים' (שהתפרסם בביצוע אילנית, ד"פ) והפעם בשתי שפות, בעברית ובצרפתית. בשיר אני חוזרת לשתף פעולה עם הנרי ברטר הנפלא וסוגרת מעגל עם פרויקט שהתחלנו לפני 30 שנה, אלבום בצרפת, שמתוכו יצאו שני סינגלים לרדיו, אבל בסופו של דבר האלבום לא יצא. כמו כן אני ממשיכה במופע חגיגות 40 שנות היצירה שלי, משחקת במחזמר 'היומן' בתיאטרון חיפה וכמובן מתארחת במופע 'חשבנו שיהיה רומנטי'".
התרעות פיקוד העורף