"בטיפשותי כעסתי נורא ואמרתי 'גנבו לי את השיר!'", נזכר יובל. "הייתי צעיר, נפגעתי, ומתוך כעס החלטתי להתנכר לשיר ולמחוק אותו מהרפרטואר שלי. תתאר לעצמך איזה טיפש הייתי".
"קראתי את השיר והחלטתי להלחין אותו", הוא מספר. "הרגשתי שזה הולך להיות 'אגדת דשא' שלי, שיר שעוסק בדיוק באותה נוסטלגיה ובגעגוע להווי הקיבוצי. בזכות הכעס על שגנבו לי את השיר זכיתי בשיר אחר נפלא לא פחות, שמלווה אותי בנאמנות עד היום. אותו טור מאותו עיתון, בדיוק, אגב, ממוסגר אצלי בחדר העבודה".
"לא תכננתי להיות אומן"
השיחה בינינו מתקיימת לרגל יום הולדתו ה-80 של יובל, שחל חודש אחרי יום הולדתו של חברו הטוב, שלום חנוך. חנוך לקח את הגיטרה החשמלית והצעיד את המוזיקה המקומית אל הרוק; יובל בחר, לכאורה, בדרך פחות מהפכנית, אבל במשך יותר משישה עשורים ידע לקחת מילים ולהעניק להן מנגינה שהצליחה להישמע טבעית, כאילו תמיד הייתה שם.
עכשיו, כשהוא מסתכל אחורה, הוא אומר: "לאט-לאט נוצר פה מפעל חיים. אסור לי לקחת את זה כמובן מאליו. מעטים זוכים לפעול בתחום הזה כל כך הרבה שנים, וזה מרגש אותי".
שניים מאותם חבר'ה היו מאיר אריאל ושלום חנוך. "ראיתי את מאיר אריאל לראשונה בקיבוץ משמרות. הוא היה חלק מלהקת הקיבוץ, משמרון, יחד עם שלום", יובל מספר. "נמשכתי אליהם כמו פרפר לאש. מאיר היה בחור יפה תואר, צ'ארמר ומקסים באופי ובעברית שלו. היה כבוד להיות לידו. מהר מאוד הצטרפתי להרכב ושרתי בו שירים של שלום ושל מאיר. המוזיקה שלי הושפעה מהקיבוץ".
יובל השתתף בשתי תוכניות של הלהקה: "בפעם ה-18" (1965) ו"מהנח"ל באהבה" (1966). אז גם החל להשתמש בשם המשפחה הבימתי החדש.
מפגש עם אי-ודאות
באותה שנה בניו יורק יובל, טיפוס פרקטי שכמותו, למד תכנות מחשבים. כשהוא חזר לארץ חיפש עבודה בתחום ולא מצא. הגאולה הגיעה מחברו הוותיק, שלום חנוך, שהשתחרר בדיוק מלהקת הנח"ל. "שלום קיבל הצעה מבני אמדורסקי: להחליף את ישראל גוריון כשותפו לדודאים", יובל מספר. "שלום סירב, הוא אמר שלא מתאים לו להיות חלק מצמד אבל אולי הוא יסכים אם זו תהיה שלישייה. הוא המליץ לבני לפגוש אותי, וכך היה. הגעתי מאוד נרגש לפגישה, זה היה חלום עבורי. התקליט הראשון שהיה לי בבית בילדותי היה של צמד הדודאים".
אמדורסקי התרשם, ובאותו רגע נולדה שלישייה חדשה: "השלושרים". עם הכוח המוזיקלי המניע של חנוך וההרמוניות הקוליות של שלושת חברי הלהקה, השלושרים הפכה להצלחה וסיפקה להיטי ענק כמו "מי מפחד מגברת לוין", "צרות טובות", "לו הייתי פיראט", "האוהבים את האביב" ועוד. "הבאנו קו חדשני מאוד, עם השפעה ברורה של הביטלס", אומר יובל. "תוך ארבעה חודשים הלהקה הצליחה בצורה בלתי רגילה, מה שעבורי היה נקודת אל-חזור. פתאום נהייתי זמר מפורסם, הייתי חלק משלישייה מפורסמת, הרווחתי כסף ואפילו רכשתי דירה ואוטו".
יובל ישיר סולו
חיים בלי פנטזיות
הוא גם פעל מאחורי הקלעים: שימש כמנהל האומנותי של פסטיבל ערד, ייסד את פסטיבל "ימי זמר בחולון" וניהל אותו אומנותית, נבחר לעמוד בראש אמ"י ובהמשך כיהן במליאת רשות השידור ובהנהלת פסטיבל ישראל, והיה יו"ר העמותה לחינוך המוזיקלי בקריית אונו. בשנים האחרונות הוא משמש כדירקטור באשכולות, העוסקת בזכויות המבצעים. "העשייה למען האומנות והאומנים בישראל היא בנפשי", הוא מציין.
בשנת 2018 קיבל יובל את פרס אקו"ם על מפעל חיים, וב-2024 קיבל מאמ"י פרס דומה, זאת לצד אותות הוקרה נוספים שלהם זכה. "אני מרגיש מאוד מוערך", הוא אומר, "הן על ידי הקהל והן על ידי הרדיו, ואני פשוט יכול רק לומר תודה על כך".
התרעות פיקוד העורף