פעם, כדי להיות שדר רדיו בישראל, היה צריך להקפיד על עברית תקנית, לשלוט ברי"ש המתגלגלת, להיות בעל קול רדיופוני ולשדר סמכות גם כשמקריאים את תחזית מזג האוויר. בעשוריה הראשונים של המדינה אלה היו אבני יסוד ב"קול ישראל". אלא שבמרוצת השנים הקריינות המוקפדת פינתה את מקומה לסגנונות הגשה חופשיים ואישיים יותר, לעיתים משוחררים מכללי השפה, והקול הסמכותי בקושי נשמע.
פרי, שיחגוג בחודש הבא את יום הולדתו ה-80, השיק בימים אלה אתר ארכיון חדש בשם "קרייני וקרייניות קול ישראל לדורותיהם". האתר מושקע ומקיף את קריינותם של יותר מ-150 קריינים וקרייניות בתחנת הרדיו קול ישראל, מהקמתה ב-14 במאי 1948 ועד לסגירתה ב-14 במאי 2017, עם הקמת תאגיד השידור הישראלי "כאן". רשימת הקריינים בנויה בסדר אלפבית של שמותיהם, וכוללת סקירת קריירה קצרה וקטעי ארכיון קוליים של כל אחד ואחת מהם.
הנצחה של דור ותרבות
"היוזמה נולדה כרעיון שהעליתי לפני חמש שנים בקבוצת הוואטסאפ 'קרייני קול ישראל לדורותיהם'", מספר פרי. "לקחתי על עצמי עבודה ממושכת וסיזיפית שנפרסה על פני חודשים רבים, הכל בהתנדבות מלאה. המחשבה שלי הייתה להקים אתר קריינים שבו הגולשים יוכלו להכיר את התמונה שמאחורי הקול ואת הקול שמאחורי התמונה. לשם כך, הייתי צריך להתקשר לכל אחד ואחת מהקריינים והקרייניות כדי לאסוף תמונות, להגיע להסכמה על נוסח קורות החיים המקצועיים וללקט דגימות קול באורך דקה עד שתיים. כולם הסכימו להשתתף, אם כי פה ושם היו בקשות צדדיות, כמו לא לציין את שנת הלידה. לא את הקולות של כולם הצלחנו להשיג, כיוון שיש קריינים ותיקים מאוד, שלא מצאנו הקלטות שלהם בארכיון".
פרי מוסיף שעם השקת האתר תהו כמה שדרנים מפורסמים מדוע הם אינם כלולים בו. "קבענו לפרויקט קריטריונים ברורים מאוד", הוא מספק את התשובה. "מי שסיימו קורס קריינים רשמי בקול ישראל, או עברו הכשרה אישית ועבדו לפחות שנה במחלקת הקריינים של התחנה. באתר יש גם קטגוריה שהקדשתי לדור המייסדים, שעבד לפני כן ברדיו ירושלים המנדטורי והחל לשדר בקול ישראל עם הקמת המדינה. מאז שהתחלתי לעבוד על הפרויקט לפני חמש שנים, כמה מהקריינים הלכו לעולמם, וכמובן שעדכנתי את כל המידע באתר בצער רב".
פרי החל את הקריירה שלו ברדיו בדצמבר 1971 כטכנאי שידור. "שירתי בחיל האוויר כטכנאי אלקטרוניקה ואחר כך הגעתי לירושלים כדי ללמוד משפטים באוניברסיטה", הוא משחזר. "כשחיפשתי עבודה באלקטרוניקה הפנו אותי לרדיו, והתחלתי לעבוד כטכנאי שידור. במשמרת הראשונה שלי ישבה מולי באולפן הקריינית איריס לביא. הצגתי את עצמי ואמרתי לה שאני הטכנאי שלה. כשהיא שמעה את קולי היא השיבה לי בחיוך: 'מר פרי, אתה צריך לשבת בצד השני של הזכוכית'. מעולם לא חלמתי להיות קריין, אבל היא סיפרה לי שעומד להיפתח קורס קריינים, וניגשתי אליו.
גרוסמן, אגב, אולי לא סיים בהצלחה את קורס הקריינים, אבל בהמשך הוא היה כתב, עורך ומגיש בקול ישראל, ואף הגיש את יומן הבוקר במשך כמה שנים.
ב-1974 החל פרי לשדר בקול ישראל ועם הקמת רשת גימל ב-1976 החל את שידוריו בתחנה והיה השדר היחיד ששידר בקביעות בתחנה מפתיחתה ועד לפרישתו. הוא התפרסם בין היתר כמגיש מצעד הפזמונים השבועי הפופולרי "מקום בצמרת" וכן תוכניות כ"ציוניוני הדרך", "יום יום ים", "רק בימי חול" ו"לילות משי לבן".
שיבושי לשון
"אני חייב לספר לך קוריוז על הפוליטיקה שמאחורי הקלעים של התחנה", מנחם פרי אומר. "בשנת 1977, שנה לאחר שרשת גימל יצאה לאוויר העולם, הוחלט ברשות השידור לשלוח בפעם הראשונה קריין לסיור בחו"ל, באירופה ובארצות הברית, כדי לראות וללמוד איך תחנות פופולריות כאלה עובדות. הנהלת הרדיו החליטה לבחור בי למשימה, אלא שאז שמירה אימבר, מהקרייניות המיתולוגיות ברדיו, באה ואמרה: 'רק רגע, עם כל הכבוד למנחם פרי, הוא צעיר אצלנו במחלקה. צריך לבחור במישהו ותיק ממנו'. היא אפילו החלה להחתים את החבר'ה על עצומה בעניין.
התרעות פיקוד העורף