ליעם חכמון הגיע לבארבי בזכות משפט אחד מנסיעה לזכרון יעקב

במופע סולד אאוט ראשון בנמל יפו, ליעם חכמון חיבר בין השירים מ"עכשיו תורך" לחומרים החדשים מ"בכל מקום", אירח חברים לדרך, ואסי ישראלוף הזכיר לו על הבמה איך המליץ לו לעזוב את הלימודים ולבחור במוזיקה

אבי כלילי צילום: פרטי
עקבו אחרינו
ליעם חכמון בבארבי
ליעם חכמון בבארבי | צילום: בר שבתאי
2
גלריה

האלבום מ-2024 הוא זה שסימן את הפריצה הרחבה שלו, והשנה הצטרף אליו גם "בכל מקום" שיצא בפברואר. השילוב בין שניהם, היפ-הופ, R&B ופופ ישראלי עם כתיבה ישירה על התבגרות, חברויות, אהבה וחיפוש עצמי, הוא החומר שממנו הערב הורכב.

ליעם חכמון בבארבי
ליעם חכמון בבארבי | צילום: בר שבתאי

חכמון בחר לפתוח את ההופעה באינטרו אקוסטי. זו הייתה פתיחה מסקרנת וטובה שאפשרה לו לתפוס את הקשב של האולם לפני שהמופע צבר נפח, ומשם הוא המשיך ל"הולך אחרי הלב", "ילד מוזר" ו"אותו דבר". המעבר הזה הדגים את המתח המרכזי ביצירה שלו: מצד אחד טקסטים שנכתבו בחדר סגור ונשענים על וידויים, ומצד שני הרצון לתרגם אותם לבמה גדולה עם הרכב מלא (שעליו פורסם שיכלול את חברי הילדות שלו מזכרון יעקב: אלעד אסרף בגיטרות, טל ראופמן בסקסופון, עמית קכמן על הצ'לו ודין אלבז בקלידים ובהפקה המוזיקלית).

אחרי "אותו דבר" הגיע שינוי קצב חד. קפליו ויובי עלו לבמה והקפיצו את הבארבי ברגע אחד של אנרגיה מתפרצת שהזיז את כל האולם קדימה. לחכמון ולקפליו יש היסטוריה משותפת מהשיר "חברות שלך", והחיבור ביניהם על הבמה עבד כמו זריקת אדרנלין שהכינה את הקרקע לרצף של "לא היה לי עתיד", "כתם של יין" ו"כדור תרופה".

ואז הגיע החלק שבשבילו היה שווה להגיע במיוחד. לפני הביצוע המשותף של "גיבור", אסי ישראלוף עלה לבמה וסיפר לקהל סיפור מתחילת ההיכרות שלו עם חכמון. השניים היו בנסיעה לזכרון יעקב, וחכמון סיפר לישראלוף שהוא לומד אדריכלות נוף. ישראלוף, שכבר שמע ממנו מספיק כדי להבין לאן הדברים הולכים, אמר לו לעזוב את הלימודים ולהתמסר למוזיקה. בלי נאומים גדולים, פשוט ללכת עם מה שהוא אוהב.

כשהם עמדו על במת הבארבי, שנתיים אחרי "עכשיו תורך" ואחרי שחכמון אכן עזב את הלימודים בשנקר, הסיפור הזה קיבל כנפיים. בסיום השיר חכמון סיכם את זה במשפט אחד: כל אחד צריך מבוגר אחד שיאמין בו.

יש בקהל של חכמון הרבה מאוד צעירים שנמצאים בדיוק בשלב הזה של התלבטויות ובחירות ראשונות, והמשפט הזה, שנאמר דווקא אחרי הביצוע עם ישראלוף, נחת עליהם ישר במקום הנכון.

החצי השני של הערב המשיך את הקו של "בכל מקום" עם "חולה אהבה", "טאם טאם" (שהוקלט במקור עם ג'ירפות), "כל העיניים עליי/ך" ו"פוצי מוצי". בהמשך הצטרף באופן הכי ספונטני שיש גם מתן חסן, היוצר שעד מאי האחרון היה מוכר לציבור כמ' המסתערב, ושחכמון כתב והלחין איתו לאחרונה את "משהו טוב מחכה לך" בהפקת דין אלבז.

האורחת הבאה, ליאל נחתום, הצטרפה לביצוע של "השכונה שלי", אחד השירים הטעונים ביותר ברפרטואר של חכמון. השיר נכתב יחד עם דין אלבז בעקבות 7 באוקטובר והוקדש לזכרו של חברם מזכרון יעקב, רס"ן רועי צ'אפל ז"ל, מפקד פלוגה בסיירת נח"ל שנפל בקרב, כשקולו המוקלט שזור בתוך השיר. בערב שרובו עסק בחיים עצמם, באהבות ובהתבגרות, הרגע הזה חיבר את ההופעה למציאות הישראלית של השנים האחרונות בלי צורך בהסברים מיותרים.

לקראת הסוף חכמון ביצע את "נעלם", "את הכי יפה בארץ", אירח את מיש בז'רנו ל"יין לבן" והמשיך ל"נסיכה קומפלט". את הערב הוא סגר עם "בלילות", שאותו הקדיש לקהל שהגיע לבארבי. זה היה סיום טבעי לאמן שבנה את עצמו מלמטה, דרך הופעות קטנות, סטרימינג ושיתופי פעולה מדויקים, ועכשיו יצטרך להוכיח בפעם השנייה בבארבי בינואר שהמעמד החדש הזה יושב עליו בנוחות גם כשהאלמנט של "הפעם הראשונה" כבר לא יהיה שם.

תגיות:
בארבי
/
הופעה
/
נמל יפו