אחרי 34 שירים באלבום של GTA 6 - חזרתי דווקא לשמות שלא הכרתי | רועי שאול מורגן

לנה דל ריי, דואה ליפה וטראוויס סקוט מככבים באלבום של GTA 6 אבל את הרגעים הכי טובים בו מספקים דווקא האמנים הפחות מוכרים. עם 34 שירים שנעים מקאנטרי לראפ, הפסקול מצליח להביא את ווייס סיטי היישר לאוזניות

רועי שאול מורגן צילום:  ליהל זגורי
עקבו אחרינו
Grand Theft Auto VI
Grand Theft Auto VI | צילום: צילום מסך יוטיוב

במשך יותר משני עשורים, תחנות הרדיו של GTA היו הרבה יותר ממוזיקת רקע לנסיעה - ותפקדו כמעצבות טעם שחשפו דורות של גיימרים לז'אנרים שלמים. לצד הציפייה הגבוהה שהייתה למשחק השישי בסדרה, עמדה שאלה אחת מסקרנת: איך Rockstar תיגש הפעם למוזיקה שלה.

במקום לנסות להחליק את הפערים בין הז'אנרים, האלבום מבליט אותם. אחד הדברים המוצלחים בו הוא האופן שבו סגנונות שונים מתקיימים זה לצד זה, בלי שהמעברים ביניהם ירגישו כמו סדרה של הפרעות. שינויי הקצב, המעברים בין הפקות עמוסות לכאלה שמותירות יותר מקום לשירה, והקפיצות בין מוזיקה מועדונית לאינטימית יותר, לא תמיד חלקים, אבל הם מצליחים לייצר רצף שמחזיק האזנה מעניינת ותחושה של המשכיות אוסף של עשרות רצועות מז'אנרים מנוגדים הוא מתכון בטוח לאלבום מתיש שמושך לכל הכיוונים - אבל כאן, הפערים האלה הם בדיוק מה שהופך את ההאזנה לערה.

בפועל, השירים עצמם רחוקים מלספק את האימפקט שהשמות שעל העטיפה מבטיחים. כמו שקורה לא פעם בפסקולים עתיקי תקציב, ניכר שרוב כוכבי-העל שמרו את הסינגלים המובילים לאלבומי האולפן הבאים שלהם, ושחררו לכאן קטעי אווירה משוחררים יותר. התוצאה עובדת היטב בתוך הרצף, אבל כמעט לא מייצרת להיטים שיעמדו בזכות עצמם מחוץ לעולם של המשחק. כך נוצר פער ברור בין רשימת הכוכבים הנוצצת לבין התוצאה באוזניים.

ברגע שהאלבום מתנגן, יחסי הציבור נעלמים ורק השירים עצמם קובעים מי החזק ששורד. ברגעים הטובים יותר של האלבום, הרצועות הפחות צפויות הן אלה שתופסות את האוזן - כי הן אלה שמצליחות להביא איתן משהו שלא שמענו כבר עשרות פעמים. שפה הפקתית אחרת, בחירות מוזיקליות פחות מובנות מאליהן, או פשוט תחושה של גילוי.

יש משהו מוצלח בכך שהאלבום לא מנסה להכריע איזה סגנון צריך להוביל אותו. הפופ לא מוצג כברירת המחדל שממנה יוצאים להפוגות קצרות בז'אנרים אחרים, וההיפ־הופ לא מקבל מעמד גבוה יותר רק מפני שהוא מזוהה כל כך עם הסדרה. כל סגנון מקבל הזדמנות להשפיע על האופי של האלבום, וגם אם לא כל המעברים עובדים באותה מידה, התוצאה מעניינת יותר מאוסף שהיה מנסה להישמע אחיד בכל מחיר.

מי שיחפש כאן רשימת להיטים שאפשר לסמן עליה וי עלול להתאכזב; מי שיקשיב לאלבום כיחידה אחת יגלה פרויקט שאפתני בהרבה. בלי להישען על כמה סינגלים בולטים שיחזיקו את השאר על הגב, ומתוך סירוב להכריע בין פופ, היפ-הופ, קאנטרי או אלקטרוניקה, Rockstar מתרגמת את רוח הגילוי של תחנות הרדיו שלה לפורמט אלבומי שלם. הכוכבים הגדולים אולי סיפקו את כרטיס הכניסה, אבל האמנים הפחות צפויים הם אלה שהופכים את ההאזנה לשווה.

תגיות:
GTA
/
לנה דל ריי
/
שירים חדשים
/
גיימינג
/
טראוויס סקוט
/
אלבומים חדשים