הרוק'נרול פרץ לתודעה העולמית בשנות ה–50, עם נושאי בשורה אמריקאים דוגמת אלביס פרסלי, ביל היילי, ג'רי לי לואיס ועוד רבים וטובים, שסימלו עבור הנוער את פורקן העול מקיבעון החברה השמרנית וייצוג ההווה הצעיר והתוסס.
בישראל, הרוק'נרול הפך לתופעה רצינית בתחילת שנות ה–60, בעזרת להקות קצב מקומיות שניגנו את אותו רוק אמריקאי ושימשו למעשה שגריריו בישראל. בדפי ההיסטוריה, אחת מלהקות הרוק הראשונות בישראל הייתה להקת ההדים (1962–1963), שסולנה היה ד"ר בצלאל יונגרייז. הוא זכה בתואר הנכסף - "חלוץ הרוק הישראלי" והיה לאיש הראשון שהקליט את שיר הרוק הראשון בעברית - "הו ילדונת".
לאורך שנות הקריירה שלו הקליט יונגרייז את השיר חמש פעמים, והגרסה שהפכה אותו לאליל רוק ישראלי הייתה הפעם השנייה, בקיץ 1963. במבט לאחור, "הו ילדונת" מלווה את הקריירה המוזיקלית של יונגרייז זה 60 שנה, מאז החל את הקריירה המוזיקלית שלו והקליט את השיר לראשונה בקיץ 1956.
יונגרייז (75) נולד בירושלים ב–1941. בגיל צעיר עבר עם משפחתו לתל אביב, וכיוון שהוריו רצו שילמד לנגן מוזיקה קלאסית הוא ניגן בפסנתר, כינור וצ'לו. לאחר שהוריו התגרשו ("המשפחה הייתה מפורקת, לא היה לנו כסף לאכול") באמצע שנות ה–50, נשלח לבית הספר החקלאי בפרדס חנה, מקום שהיה אז מנותק מהעולם שאליו התרגל בשנותיו המוקדמות בתל אביב, מרכז התרבות של ישראל.
שנה לאחר מכן עבר לכפר הנוער "הדסים", שבו התחולל האירוע ששינה את חייו של יונגרייז לתמיד: "ב–1955", מספר, "בזמן שהייתי ב'הדסים' והייתי מנותק מכל מה שקורה עם המוזיקה בחו"ל, הלכתי לראות בקולנוע את הסרט 'Rock Around The Clock' וכיכבו שם ביל היילי והקומטס, הפלאטרס, ליטל ריצ'ארד ועוד, וזה היה עבורי שוק תרבותי, זה הימם אותי ושינה את חיי לתמיד. מאותו רגע נטשתי את הצ'לו ורציתי ללמוד לנגן בגיטרה כמו ביל היילי. הניצוץ שלי נדלק אחרי הסרט".
כעבור זמן קצר אביו קנה לו גיטרה אקוסטית פשוטה שהייתה עבורו עולם ומלואו, ויונגרייז המתבגר החל ללמוד לנגן. "מיד כשקיבלתי את הגיטרה, נכנסתי לחדר המקלחת של כפר הנוער, והתחלתי לפרוט על הגיטרה שבקע ממנה סאונד עם הד שלא שמעתי מימיי, ונהגתי לשבת שעות על גבי שעות. הייתי שר אז אברלי בראדרס וריקי נלסון (כוכב רוק'נרול מסוף שנות ה–50 - ד"פ), שאותו הערצתי באותה תקופה".
כרמל, שכתב להיטים באותה תקופה לצדוק סביר ("אני והתוכי", "היורד דרומה", "התוכי ובת זוגו") ושמשון בר נוי ("זו אילת"), לקח את ההקלטות הפרטיות של הצמד יונגרייז ולוי ומסר אותן לשלמה פיינטוך, הבעלים של חברת מקולית (חברת תקליטים פופולרית שפעלה בשנות ה–50 ועד אמצע שנות ה–60), שהתלהב מהצמד והחליט להקליט אותם.
בחופשה הבאה של יונגרייז, בקיץ 1956, הקליטו השניים באולפני מקולית שני שירים: "הו ילדונת" ו"העולה מטרינידד" (אחד משירי הקליפסו הראשונים בישראל) בעיבודים של יונגרייז. על התקליט הצמד נקרא "צמד הפעמונים". מיד עם צאת התקליט, כרמל הפך להיות אמרגן הצמד והחל לסדר להם הופעות.
ב–1959 התגייסו השניים לצבא ודרכיהם נפרדו. הם ייפגשו שוב 55 שנה אחרי כן, לאחר פנייה שקיבלתי מדודי לוי, שעבר להתגורר בתחילת שנות ה–60 בארצות הברית ועבד בעסקי הטקסטיל, לקראת ביקורו בישראל, מה שגרם לי לחבר אותו לשותפו ל"צמד הפעמונים" באיחוד מרגש וחד־פעמי.
בחזרה לסוף הפיפטיז: יונגרייז התגייס לצבא, ובשל פרופיל גבוה יועד לצוללות. הוא עשה טירונות ובמסיבת הסיום של טקס הטירונות, כסיפור סינדרלה, עלה לנגן ולשיר. רצה הגורל וחבר שנזדמן לאותה מסיבה, התלהב מהופעתו והציע לו לגשת לאודישנים לתזמורת חיל האוויר. כצפוי, הוא ניגש והתקבל.
ב–1960 יונגרייז קיבל את הגיטרה החשמלית הראשונה שלו ("הרמוני" מודל 1960) והיה מהראשונים שניגנו בגיטרה חשמלית בישראל. הוא שירת בתזמורת חיל האוויר שנתיים ונהג לנגן ולשיר רוק'נרול, מה שהיה חדשני באותה תקופה במסגרות הצבאיות. גם "הו ילדונת" היה חלק מהרפרטואר. "בצבא ניגנתי רוק'נרול כי זה מה שרצו. בגלל שכולם ניגנו חומר צבאי של להקות צבאיות, מה שעשיתי אף אחד לא עשה, והחיילים השתגעו על זה. אם מישהו ביקש את 'הו ילדונת' הייתי שר גם אותו".
ב–1962 הוא נתן לעצמו את כינוי הבמה "צאל" (בהשראת להקת ה–Shadows שליוותה את קליף ריצ'ארד באותו זמן) והחליט להקים להקת רוק וטוויסט וקרא לה "ההדים". הוא ערך אודישנים וצירף ללהקתו את הבסיסט המיתולוגי עמי פרנקל ז"ל ("איזולירבנד"), אלי מזרחי (תופים), דייב ברייטמן (גיטרת ליווי) ודורון כהן ז"ל (סקסופון). בהמשך צירף את הקלידן גידי סיון.
הלהקה נהגה להופיע במועדון "צברה" התל אביבי, ויונגרייז החליט שהם לא רק יעשו רוק'נרול אלא גם ייראו ככה. הוא פנה לחנות בגדים באלנבי 40 בתל אביב והזמין ז'קט נוצץ, מכנסיים אדומים, מוקסינים לבנים ופפיון. "אנשים היו משוכנעים שהגענו מחו"ל ושאנחנו לא ישראלים. היינו הצלחה גדולה: הופענו פעמיים בלילה והקהל השתגע. כתבו עלינו ב'העולם הזה', וב'עולם הקולנוע' נכתב: 'ללונדון יש את הצלליות ולנו יש את ההדים'".
ב–1963 יצא תקליטון של להקת ההדים, שכלל את "הו ילדונת" גם בחברת מקולית. יונגרייז מסביר למה חזר דווקא אל השיר שהקליט שבע שנים לפני כן: "כשלאחת ההופעות שלנו בצברה נזדמן אחד מאנשי מקולית ופנה אלינו להקליט תקליט, השיר הראשון שחשבתי עליו היה 'הו ילדונת'. אהבתי את השיר הזה, כי הוא היה שלי. כשהלכנו להקליט את האלבום, החלטתי לעשות ממנו תקליט רוק'נרול, אף על פי שמקולית לא ביקשו וזה לא היה מקובל".
התקליטון, שיצא ב–1963 כלל ארבעה שירים: "הו ילדונת" (השיר המקורי היחיד באלבום), "ערב בא", "צאנה צאנה" ו"כשנמות" ("בנות ראשון לציון").
זמן קצר לאחר מכן יונגרייז ראה שאין עתיד כלכלי במוזיקה והחליט לפנות ללימודים. באוקטובר 1963 עזב את הארץ ונסע ללימודים בארצות הברית. הוא למד לתואר ראשון בביולוגיה וכימיה ב"קווינס קולג'" בניו יורק, וכדי לממן את הלימודים פנה לדבר היחיד שידע הכי טוב: מוזיקה. הוא הקים להקה בשם The Sabras שהופיעה בסופי שבוע ב"קפה עזרא" בקווינס. הלהקה מנתה ארבעה חברים: יונגרייז (גיטרה מובילה ושירה), בעל הקפה עזרא זהבי (תופים), מייקל גלאטר (גיטריסט ליווי) וג'ף סמולי (בס).
ב–1967, קצת אחרי מלחמת ששת הימים, נזדמן לאחת ההופעות אלן ג'ייקובס, מנהל חברת התקליטים Tikva Records, שהתלהב מהלהקה והחליט להוציא לה תקליט בארצות הברית. "הקלטנו את כל האלבומים ביום אחד", נזכר יונגרייז. "הופענו בבתי מלון של עשירים בהרי קטסקיל בניו יורק בקיץ, ולאחת ההופעות הגיעו ג'ייקובס וארט ריימונד, שהיה שדרן ב–KIW, הרדיו הכי פופולרי בניו יורק. אלן הזמין אותנו לאולפן ההקלטות ועשיתי עיבוד ל'הו ילדונת', בביצוע יותר רוקי מהגרסה של 1963. לאחר מכן ג'ייקובס פנה אלי וביקש גרסה גם באנגלית ל'הו ילדונת' בשל הביקוש, אז כתבתי יחד עם ג'ף סמולי גרסה אנגלית תחת השם 'Oh Little Girl' בעיבוד יותר פופי פסיכדלי בהתאם לאותה תקופה".
בצלאל הופיע לפרנסתו עד שסיים את לימודי האורתודונטיה באוניברסיטת פנסילבניה, התחתן, השתקע וגידל משפחה. לאחר שפתח את הקליניקה שלו ב–1976, הניח את הגיטרה ("פנדר ג'ז מאסטר מודל 1965") במרתף ולא נגע בה במשך עשור.
התרעות פיקוד העורף