הבנות של שוקולד, מנטה, מסטיק הביאו עמן רוח מרעננת למוזיקה הישראלית של אחרי מלחמת יום הכיפורים. ההרמוניה הקולית, הכוריאוגרפיה ובחירת השירים הגדירו מחדש את תו הקצב של הפופ הישראלי באמצע הסבנטיז, ונעו על הציר שבין צביקה פיק הפרוע ליגאל בשן העדין. ובעיקר: הן היו גימיק חדש שמעולם לא נראה כאן - שלישיית בנות במדינה שהתרגלה לשלישיות גברים (גשר הירקון, השלושרים, הגששים). במילים אחרות, מדובר בחלוצות.
1972. ירדנה ארזי, רותי הולצמן ותמי עזריה, שלוש חברות, משוחררות טריות מלהקת הנח"ל, הוחתמו במשרדו הפופולרי של האמרגן אברהם (דשא) פשנל ז"ל. באותה שנה יזם פשה מופע מוזיקלי בידורי בשם "קונגרס הצחוק הציוני", שעסק בהווי החיים בתל אביב הקטנה של שנות ה–30 וה–40 וכלל פזמונים פרי אותה תקופה. שלוש הבנות צוותו במסגרת המופע לשיר יחד. כמרבית הפקותיו של פשנל באותן שנים, גם המופע הזה גרף הצלחה מסחררת ושינה את שמו ל"שוקולד, מנטה, מסטיק" - הקריאה המפורסמת של מוכרי הממתקים בכניסה לבתי הקולנוע.
השלישייה נשלחה על ידי פשנל לבצע שיר בפסטיבל שירי הילדים שנערך באותה שנה, ביצעה את השיר "אברא קדברא" וזכתה במקום השני. ההצלחה הביאה את הבנות ואת פשנל להבנה כי כדאי למנף את ההרכב ולהפוך אותו לקבוע, כקונטרה נשית לבייבי של דשא - הגששים.
זמן קצר לאחר מכן פרצה מלחמת יום הכיפורים. ארזי נזכרת: "התאחדנו עם להקת כוורת ועוד כמה מיוצאי להקת הנח"ל והופענו תקופה ארוכה בפני החיילים בסיני וברמת הגולן. אחר כך ניסינו לחזור לשגרת הופעות והקלטות, אבל תמי עזריה התחתנה ופרשה מההרכב, ואז החליפה אותה חברה נוספת שלנו מהלהקה, לאה לופטין".
עם לופטין, הצלע החדשה בהרכב, השלישייה התמקדה שוב בהופעות בפסטיבלי הזמר השונים: ב–1974 השתתפה בפסטיבל שירי הילדים בפסח עם "חגיגת אביב" (מקום שלישי) ו"קרנבל", בפסטיבל הזמר והפזמון שהתקיים ביום העצמאות אותה שנה עם "נח" לצדו של מתי כספי, ובפסטיבל שירי הילדים בחנוכה אותה השנה בשיר "ישנוני".
שיריה של השלישייה הושמעו באופן קבוע ברדיו וכיכבו דרך קבע בטלוויזיה. ב–1975 הרחיבו הבנות את טווח השתתפותן בפסטיבלים והגיעו גם לפסטיבל הזמר המזרחי ("שיר היין"), לפסטיבל הזמר החסידי ("ובאו האובדים") ולפסטיבלים נוספים.
לאור ההופעות הרבות, ההד התקשורתי והחשיפה הגדולה, החלה השלישייה לעבוד על אלבום בכורה יחד עם מתי כספי וזיקו גרציאני ז"ל. ארזי: "העבודה עם מתי הייתה קפדנית ומאוד מדויקת. קיבלנו ממנו השראה מוזיקלית מרתקת וגם צחקנו הרבה בין לבין. עם זיקו גרציאני היקר כל כך, אדם מקסים ועדין נפש, שהיה המנהל המוזיקלי הראשון שלנו, עבדנו תקופה די קצרה כשתמי עזריה הייתה עדיין איתנו. זיקו היה כבר אז מוסד בפני עצמו, ובגלל פער הגילים בינינו היה יותר דיסטנס טבעי מולו". בסוף 1975 הניבה העבודה פירות - ויצא אלבום הבכורה של השלישייה, "שוקולד, מנטה, מסטיק".
האלבום יצא בהד ארצי וכלל 13 שירים, כולל כאלה שבוצעו קודם בפסטיבלי הזמר השונים. בין היוצרים שהשתתפו בו: אהוד מנור, עמוס אטינגר, דן אלמגור, סשה ארגוב, יאיר רוזנבלום, יורם טהר–לב, וגם כספי וגרציאני כמובן.
"באלבום הראשון היינו יותר ממושמעות, חיילות טריות, שרגילות לעבודת צוות, לכן זרמנו בטבעיות עם אוטוריטה מקצועית מולנו כמו מפיק, אברהם דשא פשנל, או מנהל מוזיקלי כגרציאני וכספי", סיפרה ארזי.
מיד עם צאתו זכה האלבום להצלחה מסחררת ולא לשווא נחשב לאחד מאלבומי הבכורה המצליחים בשנות ה–70: הוא כלל לא מעט להיטים שבמרוצת השנים הפכו קלאסיקות המנוגנות עד היום: "בשדות בית לחם", "יש לי שמש", "בת אצילים", "נח", "שירים הם חברים", "הייתה לי אהבה", "מניאנה" ועוד.
סוד קסמו בכך ששילב בין מרבית הסגנונות המוזיקליים שהיו פופולריים בארץ באותן שנים: הוא כלל ניחוח יווני וים תיכוני, שיק לטיני וכמובן שירי ארץ ישראל היפה, וגם פופ ואפילו סונטינה קלאסית אחת (של מוצארט).
שנה לאחר מכן כבשה השלישייה יעד נוסף - בינלאומי - עת ייצגה את ישראל באירוויזיון בהולנד עם "אמור שלום", שסיים במקום השישי המכובד. בסך הכל, במשך חמש שנות פעילותן, הוציאו הבנות ארבעה אלבומים, סינגלים בשפות שונות ועוד מספר שירים שיצאו בשנים שבאו לאחר מכן באוספים שונים. הן סללו את הדרך להרכבי בנות נוספים שקמו אחריהן, כמנגו, ללדין, חמסה ובנות יעקב.
לאחר פירוק הלהקה פנו שלוש הבנות לדרכים שונות. ארזי הפכה, כידוע, למוסד בפני עצמה. לופטין הקליטה לאורך השנים, והולצמן פיתחה לאורך השנים קריירת דיבוב מצליחה ולמדה שיקום באמנות. היום היא עובדת עם אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים, מרבה להתנדב ונהנית מהחיים כסבתא, כאמא וכאישה.
לופטין: "גם אני למדתי את חשיבותה ואיכותה של עבודה משותפת".
הולצמן: "אני לקחתי איתי שתי חברות טובות לכל החיים".
הולצמן: "אני חושבת שקודם כל אנחנו אוהבות אחת את השנייה. דבר שני, היינו במקצוע מאוד תובעני, ובגלל המקצועיות שממנה הגענו מלהקת הנח"ל, ידענו לתחזק עבודה רצינית תחת המטרייה של פשה. כשחיים בשלישייה יודעים גם לפתוח פלונטרים, והרצון להיות ביחד היה מעל הכל והוכיח את עצמו - ידענו לקבל אחת את השנייה".
לופטין: "זכינו, אני חושבת שזו זכות להיות חברות. היינו יחד בלהקת הנח"ל וזה היה מאוד משמעותי ואחר כך המשכנו לשלישייה והיחסים שלנו עוד יותר העמיקו, עד היום".
הולצמן: "החוויה העוצמתית ביותר הייתה ההופעה האחרונה שלנו. אני אישית התפרקתי מזה. אני חושבת שזה היה באולם בגבעתיים, מקום שגיל אלדמע היה מופיע בו, נדמה לי, וכבר לא הסתכלנו אחת לשנייה בעיניים - זה נגמר בעצב נורא גדול. החוויות הטובות הולכות איתך בכיף קדימה, וזו חוויה שאני זוכרת כבום על הראש, עד היום"
לופטין: "האירוויזיון! זו הייתה התרגשות גדולה ובטח גם גאווה למדינה והכל, זו הייתה הפתעה נעימה בשבילנו שנסענו".
ורק שאלה אחת נותרה ללא מענה: מי השוקולד, מי המנטה ומי המסטיק.
התרעות פיקוד העורף