קשה להאמין, אבל אחת ההצלחות הגדולות בתולדות הבידור הישראלי נולדה בג’ונגלים אי שם באפריקה. שלמה צח, ממפיקי הבידור הגדולים בארץ, שהערב (שני) ייערך מופע הצדעה רב־משתתפים בהיכל התרבות בפתח תקווה לרגל יום הולדתו ה־75, הגה ביבשת השחורה את הרעיון לקפוץ לבמות בישראל.
“כאיש מוסד צעיר, כשנשלחתי לשם כדי להדריך אבטחת אישים, חליתי במלריה והבנתי שכבר לא תהיה לי קריירה ביטחונית”, מספר צח, מי שהיה האילן בצמד המיתולוגי אילן ואילנית. “בתקופת ההמתנה עד שובי לארץ למדתי בניירובי אקורדים ראשונה בגיטרה אצל חברה מולטית, שחורה־לבנה. זה נתן לי, מי שגדל בטבריה על שירי הלדינו של אמא שלי יוצאת יוון ועל התקליטים שהביא הביתה אבא שלי, יוצא גליציה, רעיון לעשות משהו בארץ, משהו עם מוזיקה. כשחזרתי, הקמתי את שלישיית ‘גידי, צח וגילה’”.
“כי לא הספקתם לשמוע. באמצע החזרות גילה (צ’קרובה, לימים שריר – יב”א) החליטה לפרוש, כשנכנסה לבית חולים בגלל איזו מחלה, ונשארתי עם גידי (הפרסומאי ופעיל הספורט הבכיר גדעון בריקמן - יב"א). המדריך המוזיקלי שלנו אמר שהוא מכיר את חנה’לה דרזנר, זמרת נפלאה בת 17, שלומדת בי”ב בתלמה ילין. אז הצעתי שניסע אליה, מה יכול להיות. כך נוצר ההרכב ‘גידי, צח וחנה’.
גידי פרש לאחר שלא זיהה את הכישרון שלה. אני, למעשה, כבר הייתי מאוהב בה ורציתי אותה רק לעצמי. במקרה פגשתי ברחוב את יונתן כרמון, מי שרקדתי קצת בלהקה שלו וסיפר לי שהם יוצאים להופעות באירופה. ‘קח אותנו ויהיה לך צמד וגם רקדן’, הצעתי לו. לאחר ששמע אותנו, החליט שניסע איתם. באיזה שם? - צמד ‘שלמה וחנה’ לא נשמע טוב. מאחר שבשיחה נכחה בחורה ששמה אילנה, בא ליונתן הרעיון לקרוא לנו ‘אילן ואילנית’”.
כך נולד אחד הצמדים הבולטים בזמר הישראלי, שהתחיל במסע להקת כרמון לאירופה, מצויד בלהיט “לכל אדם כוכב”, שכתב והלחין גלעד בן ש”ך, חברו דאז של צח ולימים עורך מוזיקלי בקול ישראל. אילן ואילנית פרצו מיד לקריירה בינלאומית, אבל מיהרו לחזור ארצה. השניים נישאו שנה וחצי לאחר ההיכרות ותוך ארבע שנים נוספות פירקו את החבילה. “מלכתחילה זה היה סידור נוח", הוא מסביר. "חנה הייתה אמורה להתגייס לצבא, ומכיוון שהיינו חברים וגרנו באותה דירה, החלטנו להתחתן ולשחרר אותה מהשירות. מהר מאוד גילינו שזוגיות ועבודה משותפת לא הולכות יחד. התגרשנו ונשארנו עד היום חברים בלב ובנשמה, כשאני מ־65’ עד היום המנהל האישי שלה. אילנית תהיה תמיד מספר 1 אצלי”.
הם היו הראשונים ששרו את “בשנה הבאה” ובין שיריהם האחרים היו “חופשי ומאושר”, “ישראלי שלי חוגגת”, “רינגולי”, ו־”למה למה?”. עם “ושוב איתכם”, מאת דודו ברק ונורית הירש, זכו בפרס השלישי בפסטיבל בינלאומי באתונה. “חנה הייתה גולת הכותרת של הצמד שלנו, שהתבסס על האלט החם שלה כשלצדו הטנור הצרוד שלי”, מספר צח, “למעשה, הייתי שם רק קול שני ברקע וניגנתי בגיטרה. בהקלטות נורית (הירש) הייתה אומרת - ‘חנה, את תעמדי ליד המיקרופון ואתה, שלמה, לך לקצה האולפן ותצעק משם את הקול השני’. מתוך הצמד פרצה קריירת הסולו של חנה. מאז ההכנות לאירוויזיון 73’ פיניתי לה את כל הבמה”.
בעודם מקליטים בגרמניה, שאל אותם מנהל חברת התקליטים המקומית מדוע ישראל, החברה באיגוד השידור האירופי, איננה משתתפת באירוויזיון וביקש מצח - “אולי תייצגו את גרמניה”. “אנחנו וגרמניה?!” משהו בעבע בתוכו. תוך שבוע כבר היה במשרדי קול ישראל בירושלים, ושם הוכשרה נסיעת אילנית לאירוויזיון. כמובן, בלי קדם אירוויזיון ובלי “הכוכב הבא”.
“זאת עובדה שבשנים האחרונות ישראל לא עושה את זה באירוויזיון”, אומר צח, “שום כוכב נולד לא יעזור. לפני הכל צריך כותבים על רמה וגם שיר טוב, כפי שהיה ‘אי שם’, השיר שכתבו אהוד מנור ונורית הירש ודורג במקום הרביעי המכובד. עם החובבים שישראל שולחת כעת לאירוויזיון אי אפשר להגיע רחוק. זאת טעות, מאחר שאנחנו לא משופעים באירועים בינלאומיים בתחום הזמר, שבהם ניתן לייצג את המדינה. שיא גינס מגיע לי על ש־11 פעמים הפקתי שיר לאירוויזיון”.
צח לא ישכח את נסיעתם לאירוויזיון 1973, שנערך בלוקסמבורג: “זאת הייתה תקופה של פיגועים בעולם, ולא זזנו מטר בלי אנשי ביטחון, כשהיה הרבה מתח באוויר. מכאן נפוצה שמועת השווא שאילנית הופיעה שם עם שכפ”ץ, בעוד שהיא לבשה מעין שמלה בדואית של ‘משכית’, שמאוד ייצגה את האזור שממנו באנו”.
לבד מהישגיו של צח באירוויזיון, הוא נחשב כמגלה הכישרונות מספר אחת בזמר הישראלי. את בעז שרעבי איתר בלהקת כרמון, שם תופף בדרבוקה וחילל בו זמנית בשתי חליליות. יום אחד פצח בשיר - “פמלה” - בחתונת שניים מרקדני הלהקה וכל השאר היסטוריה.
התרעות פיקוד העורף