קלאסה:

לאחר "תשע נשמות" ו"על הספה", כרקוקלי (טלי ולירון כרקוקלי) משחררות את "תופסת" (אוי, אוי, אוי), לאשיצרו יחד עם סתיו בגר וממשיכות לנוע בחופשיות ובתעוזה בקטגוריית הפופ שסיגלו לעצמן. הן משלבות אלמנטים לטיניים, אלקטרוניים ולראשונה גם מסלסלות.

השיר תופס את האוזן משמיעה ראשונה: גם מבחינת הפזמון הקליט, גם מבחינת שבירת כל בית בצורה אחרת ויצירת תמהיל מוזיקלי מסקרן, מפולפל ובלתי צפוי שמשאיר טעם של עוד. השתיים יודעות לעשות היטב את העבודה, יודעות לאפיין את שיריהן בחותם האישי שלהן ונדמה כי בכל שיר ושיר הן מעלות את הרף של עצמן. שאפו.

לאחר "תפסת לי מקום", השיר המסקרן והמצמרר שהוציא לאחרונה, ממשיך בניה ברבי לבחור בפדנטיות ובקפידה את שיריו ומשחרר היום את "עכשיו הלב פתוח" שיצר עם אבי אוחיון.

השיר שומר על העיבוד המוזיקלי הפופי - אתני העכשווי והאופייני לשיריו של ברבי, מביא היטב לידי ביטוי את קולו העוצמתי, המרגש והנוגע ופורט רכות על נימי הנשמה. ניכר כי ברבי שר בכנות מלאה ומאמין למילים שהוא שר, וגם כשזה שיר אהבה, הוא מצליח לצאת מהנישה הבנאלית של שירי ה"בינו לבינה" להביא משהו חדש ומרענן.

סבבה:

פאר טסי ממשיך לארח קולגות שונים ומגוונים במסגרת הפרויקט המוזיקלי שלו "הפוך לשנינו" והפעם תורה של זוכת "The Four" (זוכרים?), שרית אביטן. השניים משתפים פעולה בשיר "3 בלילה", שם לא מקורי בעליל, בייחוד כשמדובר בלהיט נודע של להקת "טיפקס" משנת 1999.

למרות חוסר המקוריות בשם השיר, מדובר בעצם בשיר איכותי שמציג כימיה ווקאלית נהדרת בין טסי לאביטן, טקסט מעולה עליו חתומים (גם על הלחן) עדן חסון ונוי פדלון ולחן סטנדרטי שדומה לשאר הלחנים מהסגנון של חסון, אביטן, טסי ופדלון ואינו נושא בשורה חדשה, אך נעים באוזן (וזה מה שחשוב).

קשה לי לראות את השיר הופך ללהיט רשת, שטח או רדיו ענק או בכלל נשאר בתודעה בעוד שבועות ספורים, אך זה לא סותר את העניין שמדובר במוצר איכותי שלרגע מוכיח שלא תמיד הכל "מסחרה" כשמדובר במוזיקה ורגשות.

באסה סבבה:

בשנת 2016 הקליטה עדן בן זקן את השיר "אף אחד" שהלך למחוזות הרגאיי והפופ העכשווי. זו הייתה יציאה נהדרת ומעניינת שבעיקר חידשה וסחפה את האוזן. היום הוציאה הזמרת שיר חדש בשם "תגיד לי Je t’aime" שבקליפ שצולם לו, בו מככב גם מאור בוזגלו, נראית הכוכבת כשהיא בכלוב זהב שרה לבחיר ליבה.

השיר נשמע כמו המשך ישיר ל"אף אחד", לשיר שהקליטה לפני כשלוש שנים, המקצב דומה, המסגרת המוזיקלית לא מחדשת כלום ולא מציגה משהו מעניין במיוחד. כמו ניסיון למחזר חומרים. הטקסט, שיוצא סמוך ליום האישה, מציג את האישה כחזקה, כטיזרית וככזו שיודעת איך לשלוט בגבר שלה ולא תלויה בו או זקוקה לו.

למרות שאין פה איזו בשורה מוזיקלית סוחפת או מלהיבה, השיר תופס את האוזן, קליט, שובב והולם את מידותיה של בן זקן. מקוריות ואיכות לא. להיט אינסטנט – בהחלט שכן.

לאחר לא מעט שיתופי פעולה ביניהם לאורך השנים ("Crazy", "Sweet Dreams", "I Put A Spell On You"), נינט ורד בנד משחררים את הקאבר החדש ללהיט משנת 2015 של דה וויקנד - "Can't Feel My Face".

מצד אחד, הביצוע של נינה ורד בנד הוא ביצוע טוב לשיר, הוא קולח וזורם ושניהם מציגים את החיבור ההרמוני המצוין. מצד שני, הוא טכני מדי, בינוני, צפוי, שבלוני ולא מפתיע במיוחד. שני קולות טובים ששרים שיר מוכר. בלי אלמנט שבאמת סוחף את המאזין וגורם לך לומר: "ואוו! מה זה הדבר הזה?". עוד ביצוע מיותר. ציפיתי לחיבור יותר מסקרן.

עף לי הסכך:

ענבר ויצמן הפועלת תחת השם הבינלאומי LUKAH וחתומה יחד עם אוהד שרגאי על יצירת השיר Home שצפוי לייצג אותנו באירוויזיון בביצוע קובי מרימי, מוציאה שיר וקליפ סולו חדשים משל עצמה – "Scared Boy".

השיר, פופ בינלאומי עכשווי וטהור שזוכה לקליפ סקסי במיוחד מציג ווקאליסטית מעולה שיכולה בעצמה (בבוא העת) לייצג אותנו בתחרות ובעיקר מגישה סטייל ופאסון חדשים ומרעננים שלא שמעתי הרבה זמן.

"חם באוזן": עדן בן זקן, פאר טסי, נינט או בניה ברבי, מי כבש את הדירוג?

בימים האחרונים הושקו לא מעט סינגלים חדשים: מלכת השושנים יצרה עוד להיט נוסחתי, פאר טסי ושרית אביטן הפתיעו, כרקוקלי "תפסו" אותנו ובניה ברבי ריגש