"השירים האלה באים מהלב של המוזיקה הערבית העממית", מסביר מח''ול. "הם נפוצים לא רק בעיר נצרת, אלא גם בסביבותיה בצפון, עם השפעה לכך שהעיר הייתה לפני שנים מעין תחנת מעבר בין בירות המרחב - ביירות, דמשק וקהיר. עם הזמן המציאות השתנתה לגמרי, אבל שירים נקלטו ונשארו. מדובר בשירים שגדלתי עליהם ושרתי וניגנתי אותם מגיל קטן".
כשמח'ול נשאל לגבי ההשפעות על עיבודי השירים לביצועים עכשוויים של השירים, מפתיע מח'ול באומרו: "כמי שאוהב אלתור, יש במוזיקה שאני מנגן אפילו השפעות של ג'ז ומצד שני ההשפעות מגיעות עד המוזיקה הביזנטית הכנסייתית (מח'ול ערבי נוצרי - י. ב-א) וגם המוזיקה האנדלוסית, כשזה לא מפריע לי להיות נאמן למוזיקה הערבית הקלאסית ולאהוב פולקלור".
בן 50, מח'ול. העוד תמיד חלק מחייו. בגיל 10-11 החל לנגן בכלי משמיעה בעקבות אחיו הגדול. לימים, באמצע שנות ה-20 שלו, לאחר שהופיע עם להקה בחתונות, החליט להתמקצע במוזיקה ולמד במחזור הראשון של מגמת המוזיקה הערבית באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, כתלמידו המובהק של מאסטרו תייסיר אליאס. בהמשך הוא הקים בית-ספר למוזיקה בנצרת והוא משמש כמנהלו המוזיקלי
לצד ההופעות עוסק מח'ול בהלחנה. "אני מופיע רק במוזיקה שאני מלחין", הוא מצהיר. "לא מעניין אותי לנגן אום כולתום, או שירים של כל זמר ערבי אחר. חשוב לי להביא בנגינה שלי רק מה שיוצא ממני".
התרעות פיקוד העורף