אלברט אילוז היה אמור להיות רגוע עכשיו, עם חזרתו של עולם התרבות לפעילות ועם הצגה חדשה בכיכובו, אבל הוא מתקשה להשאיר את חששות הקורונה מאחוריו ואינו ממהר לשמוח. “אני לא חושב שהפיקו לקחים”, הוא אומר. “אם לא הפיקו בעבר, לא יפיקו עכשיו. אנחנו מדינה שאין בה מחר, אתה יכול לראות את זה. מסתכלים רק על ההווה, וזה מפחיד מאוד. המוטו במדינה הוא ‘חיה את היום’, וזה משהו נוראי. אנחנו, האנשים הפרטיים, צריכים להילחם בשביל לשרוד, ולא לסמוך על הממשלה או משרד הבריאות שיעשו זאת בשבילנו. כל אדם צריך לקחת אחריות על עצמו. אנחנו צריכים לשמור על היקרים לנו ולדאוג לעצמנו כי לא יעשו זאת בשבילנו. הקורונה היא רמזור אדום לכל אחד מאיתנו, בכל גיל, וזה העביר לנו שיעור חשוב. הקורונה אמרה לנו: חבר’ה! תעצרו רגע!”.
השיחה בינינו מתקיימת בהפסקה במהלך חזרה גנרלית להצגה “חופשה בדובאי”, שכתב אפי כהן ומביים אודי גוטשלק, ובה משחק אילוז לצד אוולין הגואל ועדנה בליליוס. “זה כיף שאני הגבר היחיד בין שתי נשים בהצגה, זה מוריד לי כמה קמטים מהגיל שלי”, אומר אילוז. “שם ההצגה אומר הכל כי דובאי הפכה להיות יעד מבוקש אצל הישראלים, סוג של כיבוש ישראלי. זו הצגת בידור על זוגיות והחוויות בדובאי, קומדיית מצבים שבה אתה רואה את עצמך שם, לא משנה אם אתה צעיר או מבוגר. הלוואי שקהל יבוא כי בטוח שהוא צמא לצאת קצת מהדיכאון ולצחוק ולראות את עצמו. אין אחד שלא רואה את עצמו שם. אני שמח שמרים עציוני (שהפיקה – ד”פ) הרימה את ההפקה החשובה הזו כי ההנאה באמת מובטחת. ההפקה פה היא כמו משפחה, וזה תענוג. ההצגה על הכיפאק ואשכרה מציגה את החיים במדינה”.
אילוז (69), נולד במרוקו ועלה ארצה בגיל 16. קריירת המשחק שלו נפרשת על פני למעלה מארבעה עשורים שבהם כיכב בשלל תפקידים בתיאטרון, בטלוויזיה ובקולנוע והפך לפרצוף מוכר בכל בית בישראל. כשראיינתי אותו באוגוסט 2020, בעיצומה של הקורונה, סיפר: “אני נחנק ומרגיש לחץ בחזה מלראות טלוויזיה, כי אתה שומע את העדויות של אנשים שמגיעים לפת לחם וזה מצער... אתה מרגיש פתאום לא יעיל”.
“אני בטוח שהרבה אנשים בתעשייה היו במצב נוראי בקורונה”, הוא אומר כעת. “לא כל אחד שורד. אנחנו תעשייה ישראלית, זו לא תעשיית סרטים אמריקאית. אנחנו לא עובדים כל הזמן בטלוויזיה או בתיאטרון, אלא חיים מהפקה להפקה. זה לא שהשחקנים הם עם עשיר”.
הקריירה של אילוז על המסך הקטן כללה שלל תפקידים, בהם בסדרות “עספור”, “זינזאנה”, “סברי מרנן”, “שנות ה־80” ועוד, אך כיום הוא חש שבכל הנוגע לטלוויזיה, מקצוע המשחק נדחק הצדה. “כמעט לא לוקחים אותנו, השחקנים, לתפקידים בטלוויזיה, אלא מעדיפים דוגמנים, דוגמניות וידוענים על פני שחקנים כי רוצים ללכת על בטוח”, הוא אומר. “זה מה שקורה בזמן האחרון. אתה רואה סדרות עם אנשים, לא שחקנים. זה לפי דעתי אסון. אתה לא יכול לכנות סדרה ‘דרמה’ ולקחת אנשים רגילים מהשטח שהם לא שחקנים. מה שחשוב להפקות האלה זה הכסף. עולם המשחק כיום לא יכול להתקיים כי יש הרבה שחקנים מוכשרים ולא רוצים אותם. מה שאני שונא זה מפיקים שמעדיפים לקחת סלב על פני שחקן אמיתי. מה הולך פה?”.
ב־2016, לאחר פרסום תחקיר ב”וואלה!” בנושא הטרדות מיניות מצדו של השחקן משה איבגי, יצא אילוז בראיון להגנתו של איבגי ועורר סערה. "איבגי יכול בעצמו להתלונן על הטרדה מינית מצד נשים", אמר אז. "ראיתי איך נשים מתנהגות... זה הזוי. אם הוא היה רוצה, הוא היה יכול לחגוג". מאז כזכור הורשע איבגי בכל עבירות המין שיוחסו לו בכתב האישום שהוגש נגדו, ובדיון שנערך שלשום אף ביקשה הפרקליטות לגזור עליו יותר משלוש שנות מאסר.
אילוז נשמע כיום זהיר בהתייחסותו לפרשה. כשהוא נשאל מה עמדתו לגבי הראיון שהעניק איבגי לאחרונה לתוכנית "המקור" ברשת 13, הוא אומר: “הרגשתי נורא מהראיון, זה היה ממש לא לעניין. אני חושב שצריך לראות ולשמוע את כל הצדדים, זו לא פרשה שהסתיימה ואסור להתייחס עד שכל הצדדים ייחשפו. בוא נקווה לטוב”.
29.6, הערב, 20:30, אולם רנה שני, חדרה
2.7, 22:00, מרכז הבמה, גני תקווה
9.7, 22:00, תיאטרון גבעתיים
10.7, 21:00, תרבותא, אורנית
התרעות פיקוד העורף