מיזם לקראת יום השפה העברית, עיבוד חדש לשיר SOMEWHERE, התערוכה הקבוצתית במוזיאון נחום גוטמן לאמנות, הצגה חדשה בתיאטרון באר שבע ותערוכת היחיד בבת ים. למרת המצב, חייבים לזכור שהתרבות תמיד כאן.
דני קושמרו, רחל אדרי, אלון דוידי, מירב לשם גונן, יוסף חדאד, חיים ילין ואחרים משתתפים במיזם "עברית – שפה שמחברת אותנו" לקראת יום השפה העברית תשפ"ד (2.1.2024) של האקדמיה ללשון עברית והמועצה הציונית בישראל.
לקראת יום השפה העברית, התבקשו עשרים נשים, גברים ובני נוער שהמלחמה טלטלה את חייהם, לבחור מילה שנותנת קול ומשמעות לתקופה.
המילים שנבחרו והנימוקים שנלווים משקפים רגשות אישיים ותחושות חברתיות ולאומיות בהן: אהבה, אור, אחדות, אמונה, באר, בית, זהות, חיים, ישראליות, כיסופים, מולדת, משפחתיות, רוח, ריחוק, רעות, רפת, שותפות, שליחות ותושייה.
בין המשתתפים: הילה שי, ששכלה את בנה ירון לוחם סיירת הנח"ל שנפל בקרב על כרם שלום, סיגי כהן ומירב לשם גונן, שילדיהן אליה כהן ורומי גונן נחטפו מהמסיבה ברעים, מידן ונונו ואורי חפץ, בני נוער שפונו מבתיהם בצפון ובדרום, רחל אדרי תושבת אופקים ותמר בן צבי תושבת בארי, אלון דוידי ראש עיריית שדרות וחיים ילין איש בארי וראש מועצת אשכול לשעבר,
אל"מ סעיד עבד אלחק מבית הלוחם הדרוזי, העיתונאי ומגיש החדשות דני קושמרו ופעיל ההסברה יוסף חדאד ואחרים.
דוגמאות למילים שבחרו המשתתפים: רחל אדרי: אַחְדוּת; דני קושמרו: מוֹלֶדֶת; יוסף חדאד: שֻׁתָּפוּת (شراكة); מידן ונונו: בַּיִת ועוד.
המיזם מתפרסם במרשתת ובערכת כרזות מעוצבות המוצעות חינם לבתי ספר ולגופים ציבוריים. תערוכה של הכרזות תוצג בקרוב.
הבמאי בן בכר יצר את הקליפ בשפה אמנותית המתחילה בשחור-לבן ואט אט מתמלאת בצבע ובתקווה.
Somewhere
התערוכה הקבוצתית "העיר הכחולה: משקפת העתיד" שהופקה לכבוד שנת ה-25 למוזיאון נחום גוטמן, נפתחת מחדש.
במלאות 25 שנה להיווסדו של מוזיאון נחום גוטמן, בחרה האוצרת ומנכ"לית המוזיאון מוניקה לביא לחזור לפרק "העיר הכחולה" מתוך הספר 'הרפתקאות חמור שכולו תכלת' שכתב גוטמן ב-1942 ולעלות עם תערוכה ייחודית בה 18 אמנים ואמניות מציגים את פרשנותם לסיפור האירוני שמעורר מחשבה על עיר, ארץ, אוטופיה, דיסטופיה והחיים עצמם, שכתב גוטמן במהלך מלחמת העולם השניה, כפרק שחתם את הספר 'הרפתקאות חמור שכולו תכלת'.
סגנון הכתיבה של גוטמן, המתאפיין בריאליזם סרקסטי וקווי עלילה רבים ומתפצלים, איפשרו לאמנים כר פורה לפרשנות ויצירה. בעבודה של רחלה אלפסי, אמנית וד"ר למדעים, יוכלו המבקרים לראות הולוגרמה של עצמם מוקפת דימויי בינה מלאכותית בהשראת גוטמן ולשאול שאלות על העתיד; במיצב וידאו של נטע מוזס, יראו הצופים לראות את עצמם בגילאים שונים, וינועו על פני ציר זמן של חייהם; עבודת סאונד של איתמר בנאי, מפגישה עם מכונה שתסרוק את כף היד ותשמיע את קולו של רואה עתידות ועוד.
פתיחה: | שבת, 6.1.2024| 10:00-15:00|
"אמא, שמש ומולדת", מחזה נוסטלגי ע"פ סיפורים מאת יצחק קרונזון, יעלה בבכורה ביום שני |1.1.2024 | 20:30| בתיאטרון באר שבע.
יצחק קרונזון, קרדיולוג ישראלי ידוע החי בניו יורק, מגיע ארצה לאחר שנים בהן לא ביקר בישראל. הנסיעה המפתיעה לארץ מציפה בו זיכרונות מימי ילדותו בחיפה של שנות ה-50. הוא נזכר בדיירי השכונה הצבעוניים של רחוב 'גאולה', בחברו הטוב, באהבתו הראשונה הנכזבת ולראשונה בחייו, בוחן את יחסיו המורכבים עם הוריו ועם המדינה. מתעמת עם רגשות שהדחיק ומתגעגע לימים היסטוריים שלא ישובו.
"אמא שמש ומולדת" מסופר דרך עיניו של ילד מתבגר (השחקן: אלון נוימן) שכל עולמו הוא מגרש המשחקים החיפאי הסובב אותו. דרך עיסוק בפרטים הקטנים של החיים, נפרשים חיי הדמויות על כל הגיחוך והכאב שבהם, כמו גם חיינו שלנו.
המחזה מאת נועם שמואל ויוני זיכהולץ ובבימויו של נועם שמואל - מבוסס על מקבץ סיפורים שפירסם קרונזון בעיתונים ״דבר״, ״דבר השבוע״ ובמוסף ״שבעה ימים״ של ידיעות אחרונות בשנות השבעים והשמונים.
הערב (חמישי) תושק "שירי עולם" תערוכת יחיד של האמן הרב תחומי איתן בן משה. התערוכה מתפרסת על כל מבנהו העגול של מוזיאון בת ים לאמנות. החלל שרוי בעלטה, מתוכו בוקעים תאורות זוהרות כגחליליות של שערים ופסלים גדולי מימדים. בהם צלילי השירים ועבודות וידאו שפותחו בטכנולוגיות אנימציה מתקדמות. מבעד לעבודות מתגלה מרחב ארכיטיפי הפולט לתוכו זיכרונות מרגשים וארורים, קדומים וחדשים, ומעניק להם פורקן, הֶקשר ואולי גם משמעות ונחמה.
התרעות פיקוד העורף