האופרה הירושלמית והתזמורת הסימפונית ירושלים מעלות בערב אחד שתי יצירות מופת מאת מלחין האופרות האיטלקי, ג'קומו פוצ'יני: המערכה השניה של האופרה "טוסקה", והאופרה "האדרת". המופע שיעלה בתיאטרון ירושלים, מפגיש בין שתי דרמות סוחפות, בשילוב עוצמתי ומרגש: מהעימות הדרמטי והמאיים בלב רומא - עד לסיפור אנושי קורע לב על נהר הסן בפריז.
"טוסקה" היא טרגדיה סוערת המתרחשת ברומא של ראשית המאה ה־19, על רקע מאבק אידיאולוגי ופוליטי. המערכה השנייה, שתוצג בהפקה זו, עומדת כדרמה עצמאית: עימות גורלי בין הזמרת טוסקה לבין הברון סקרפיה, המפגיש כוח, תשוקה, נאמנות ואומץ. ה"אדרת" היא אופרה קצרה, אפלה ומרגשת המתרחשת בראשית המאה העשרים, המתארת תמונת חיים של אנשים פשוטים על סיפון דוברה על נהר הסן שבפריס, כאשר מתחת לפני השטח רוחשים בה כאב, בדידות ותשוקה – עד לסיומה המצמרר.
באופרה הירושלמית בחרו להעלות את המערכה השנייה של "טוסקה" כיצירה נפרדת - בחירה לא שכיחה, אך כזו שנעשו דוגמתה כבר בעבר. מערכה זו בנויה כמבנה דרמטי שלם ועד לסיומו העוצמתי. היא מאפשרת בכך חוויה מוסיקלית ותיאטרלית שלמה גם מחוץ להקשרה של האופרה כולה.
צירופה ל"האדרת" אינו מקרי, למרות ההבדלים בין שתי האופרות - האחת דרמה פוליטית בלב רומא, והשניה טרגדיה אינטימית על גדות הסן - יש ביניהן קווי דמיון מהותיים: שתיהן מתרחשות במרחב סגור ובלחץ של משך זמן קצר, והן מציבות את הגיבורים בפני הכרעה מוסרית בלתי אפשרית: טוסקה נאלצת לבחור בין חיי אהובה לבין כבודה ואמונתה, ומיקלה עומד שבור מול בגידת אשתו ונאבק בדחף לנקום .תגובותיהם שונות: טוסקה זועקת בתחינה לאל, בעוד מיקלה - באקט הפוך - נושא הצהרה מצמררת: "השלווה נמצאת במוות". אך שתיהן מובילות אל רגע ההכרעה, שבו הרצח נעשה ביטוי לייאוש ולחוסר מוצא.
כל אחת מהאופרות מציגה דיוקן של אדם שנדחק עד הקצה. בהעלאתן יחד, הן מעצימות את המימד האנושי הזה, ומזמנות חוויה דרמטית עזה.
בהפקה הירושלמית חוברים כישרונות מקומיים ובינלאומיים בהם: זמר הבריטון הבכיר הרומני פלורין אֶסטֶפַן, זמרת הסופרן הישראלית יסמין לוי-אלנטק, זמר הטנור האיטלקי איוון דפביאני, ולצידם קאסט של זמרים ישראלים, תפאורה ותלבושות מרהיבים.
התרעות פיקוד העורף