השחקנית והזמרת אלינור אהרון בן-אבי בכלל חשבה שבגיל 18 היא תהיה מד"סית בצבא ותלמד ספורט בוינגייט. מזל שבגיל 14 היא בחרה בדלת הנכונה והפכה להיות אחת הדמויות הבולטות בלהקת 'צעירי תל אביב', להופיע בשתי העונות של התכנית 'לא כולל שירות' ולהיות מודל להערצה של בני נוער (עד היום). בגיל 17 היא אפילו הייתה בקדם אירוויזיון: "בקדם אירוויזיון כולם היו בסטרס ואני הרגעתי את כולם. אבל יום לפני הייתי עם מיגרנה משוגעת". איך היא צלחה את אותה תקופה אינטינסיבית? בעזרתה של אמה. "אמא שלי היא האמרגנית הכי טובה שלי - היא המפיקת על שלי. מאז אני זוכרת את עצמי היא לוקחת אותי לחוגים, לאמנויות ולתלמה ילין. מאמינה ומחזקת אותי. אמא שלי היא המלאך השומר שלי. אני באמת חושבת שאין דברים כאלה. כל הילדות שלי הייתי מאוד אמנותית, מגיל אפס. אבל היא כל הזמן שמרה עליי", היא משתפת בעיניים נוצצות.
ביום יום אהרון בן-אבי (52) היא קריינית ספרים לאתר עברית ושוקדת על האלבום השני אחרי הקודם שיצא ב2012: "יש לי חמישה שירים בקנה. אחד כבר כמעט מוכן" ובעיקר מתמסרת לתפקיד חייה: האימהות לאביגיל בת ה12.5 ורפאל בן החמש. "הם החיים שלי ואני רוצה להיות נוכחת בחיים שלהם. אני רוצה להיות עליהם ולראות את כל השלבים. אני רוצה להיות שם. אני טיפוס מחנך", היא מסבירה.
כשאלינור לא מקריינת, נמצאת בחיק המשפחה או עובדת על מופע מוזיקלי חדש של שירי ילדים שיוצא בקרוב יחד עם בעלה המוזיקאי אוהד בן-אבי, דודי שחר ויובל קלו היא מופיעה על הבמה במופע "לילות ספרד", שנכתב והופק על ידי שימי דיאי ובבימויו של נתי רביץ שמאוד ממלא אותה. "זה רץ כבר שנתיים וחצי. וככל שהקהל יוצא יותר משולהב שימי (המפיק) מנסה לשכלל את זה עוד יותר. במקום שמפיק נורמלי יגיד 'יש לי את זה, אני יכול לנוח'. הוא לא חוסך וזה מהכיס שלו, מהלב שלו. ואני אישית כל השנים שלי במקצוע לא לקחתי מעולם חלק במשהו שהרגשתי כל כך ברת מזל מבחינת הנשמה של הסיפור, הערך המוסף והנגיעה האישית", היא מספרת.
ההצלחה של המופע הולידה פרויקט נוסף מבית היוצר של שימי דיאי בשם "ירושלים פינת יפו" שיעלה בקרוב וגם בו תשחק אלינור. בנוסף, היא תשמח לשחק בהצגות תאטרון טובות ורק מחכה "שיגיע התפקיד המדויק. זה הכל". במרץ האחרון היא הופיעה על במת היכל התרבות בתל אביב כחלק ממופע האיחוד של 'לא כולל שירות' לצד חבריה לסדרה והפיצה יחד איתם ניחוח נוסטלגיה ואופטימיות כאילו לא חלפו יותר משלושה עשורים מאז עשו זאת. "האיחוד היה מטורף. עשו את זה בצורה כל כך נכונה - ההתכתבות עם העבר וההווה, לראות אותנו על המסכים הענקיים האלה כשבעצם לא ידענו איך זה הולך להיות. עשינו חודש וחצי חזרות וגם זה לא היה יומיומי אבל מהחזרה הראשונה כשישבנו ושרנו עם אילן גלבוע האגדי את 'עוף גוזל' וזה צלצל כל כך יפה כמו פעם, כאילו לא עברו 35 שנה, הבנו שאם ככה זה נשמע, זה פשוט שילוב מיוחד של נשמות, קולות ואנשים. אז אולי בעצם זה רק חיכה לרגע הנכון. ואולי באוגוסט זה יהיה שוב", היא נזכרת עם חיוך גדול.
תכניות ריאליטי סטייל 'הכוכב הבא' לא מדברות אליה אבל דווקא את ההשתתפות בריאליטי 'רוקדים עם כוכבים' היא לא פוסלת על הסף: "יכול להיות. אני אוהבת מאוד לרקוד אבל אני 90 אחוז אמא במשרה מלאה אז אני לא בטוחה כי זה מאוד תבעני. אני אמנם בת 52 וזה הזמן שלי אבל עוד טיפה".
השביעי לאוקטובר הגיע יום לפני שבתה הבכורה חגגה עשר והכניס אותה לחרדות "פחדתי שיגיעו לפה - הייתי רואה אוטו של עיריית תל אביב ומריחה ג'וינט מהאוטו וישר הייתי מתקשרת למשטרה. זה מאוד חזק וידענו שזה יגיע - הייתה תחושה. אני זוכרת את הקרע בעם בכיכר דיזינגוף כשניסו לעשות את ההפרדה וזה היה סימן - הרגשתי שמשהו רע מאוד יגיע. והביבסים - זה גמר אותי. עכשיו אנחנו בהרגשה שקצת זוכים אחרי שנתיים וקצת להרים את האף", היא משתפת. אבל בניגוד להרבה ישראלים שהחליטו לעבור לחו"ל היא נשארת בארץ ונותרת אופטימית: "אני מפחדת מאנטישמיות שם. אני פה - זה המקום וצריך להפוך אותו למקום טוב. וגם היה לי ויז'ן, ראיתי שיהיה פה טוב. זכיתי לניצוץ של חיזיון שראיתי אותו חזק ותפסתי אותו. יהיה טוב בעזרת השם".
התרעות פיקוד העורף