בכורה עולמית לאופרה ישראלית חדשה ומקורית. עיבוד אופראי ראשון בעברית לאחת הקלאסיקות הגדולות של התרבות היהודית עולה לחמש הופעות בלבד בין 18 ל-25 בפברואר.
האופרה הולחנה על ידי יוסף ברדנשווילי, על פי ליברית מאת עידו ריקלין, שגם מביים את ההפקה, בניהולו המוזיקלי ובניצוחו של דן אטינגר, מנהלה המוזיקלי של האופרה הישראלית יחד עם צוות יוצרים מוביל בכיכובם של אלה וסילביצקי בתפקיד לאה, עודד רייך בתפקיד חנן ועוד סולנים. כמו כן משתתפת מקהלת האופרה הישראלית בניצוחו של איתי ברקוביץ', תזמורת האופרה - התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון ו-12 רקדנים.
המחזה שעליו מבוססת האופרה, "הדיבוק: בין שני עולמות", נכתב בשנת 1913 על-ידי המחזאי ש. אנסקי, בעקבות מסע שערך ביישובים יהודיים בתחום המושב במטרה לתעד תרבות ופולקלור יהודי-מקומי. מפגש עם רב צדיק, מומחה בגירוש שדים ודיבוקים, שימש השראה לסיפור האהבה המיסטי בין לאה לחנן, נערה ונער שנועדו זה לזו. מאז עלה המחזה לראשונה על הבמה, ובמיוחד מאז ההפקה ההיסטורית שלו בשנת 1922 בתיאטרון הבימה בבימויו של יבגני וכטנגוב ובכיכובה של חנה רובינא הפך הדיבוק לקלאסיקה יהודית על-זמנית וזכה לאינספור עיבודים לתיאטרון, קולנוע, מחול וטלוויזיה, ואף לשתי אופרות, אחת מהן ביידיש. האופרה החדשה היא הראשונה בעברית.
בליברית החדשה של עידו ריקלין מוצבת במרכז דמותה של לאה - נערה אחוזת דיבוק, שהאופרה מעניקה לה קול פנימי מלא ומורכב, והופכת את הסיפור מדרמה מיסטית - לדרמה פסיכולוגית חברתית. לאה מוצגת כילדה עקשנית ומרדנית, ובהמשך כנערה שתקנית וצייתנית תחת סמכותו של אביה הגביר. המפגש עם חנן, אברך עני, נועז ובעל נפש סוערת, מטלטל את עולמה ומצית אהבה שאינה יכולה להתממש. באופרה היא נקרעת בין שני עולמות אחרים: העולם הסמכותני, הממוסד והשמרני שמייצג האב, ולעומתו עולם הרגש, התשוקה והחופש שמגלם חנן. חנן, שאינו רק תלמיד חכם אלא צעיר המוכן לקרוא תיגר על הסדר החברתי והאלוהי, מוצא את מותו בניסיון לכופף את הגורל. וברגע זה נולד ה"דיבוק". דרך קולו של חנן המת, לאה יכולה לבטא לראשונה את זעמה, תשוקתה ומרדה מול האב, הממסד הרבני והעולם שהגביל והשתיק אותה.
לרגל יום האישה הבינלאומי תקיים הספרייה הלאומית סיור ייחודי - התשמע קולי" - היוצא בעקבות כתבי נשים יוצרות. הסיור חושף כתבי יד, ספרים, עיתונים ופריטים נדירים שנכתבו בידי נשים לאורך הדורות, לא פעם בניגוד למוסכמות החברתיות ולמגבלות התקופה.
במהלך הסיור יוצגו פריטים נדירים, בהם: כתב ידה של גליקל מהמלין; כתבים של המשוררת רחל; פנקס הטלפונים של נעמי שמר שעליו שורבט הבית האחרון של ״ירושלים של זהב״; מכתביה של הלמדנית והפילנתרופית פלורה ששון; טיוטה לספר ילדים מאת לאה גולדברג; ספר מסעות של יהודייה שטיילה ברחבי העולם; גיליונות מוקדמים של העיתון ״לאשה״; מדור האופנה הראשון שכתבה חמדה בן-יהודה ועוד.
הסיור יעבור בתערוכת הקבע של הספרייה ובתצוגת פריטים ייחודית שנוצרה במיוחד לרגל יום האישה, ומציג נשים משכילות כותבות ממזרח וממערב – דתיות ואתיאיסטיות – שיצירתן נשמעה גם בתקופות שבהן קולן הודר מן הקנון התרבותי.
מועדי הסיורים:
יום ראשון 8.3 | בשני סבבים: 11:00-12:30 ו-16:00-17:30
יום שני | 9.3 | 16:30-18:00 |
יום רביעי 11.3 | 16:30-18:00
שתי סדרות בתערוכה אחת חדשה - "איחוי" של גיא ברנרד רייכמן המוצגת בגלריה רוזנפלד. שתיהן מתמקדות בחיוך, אותה הבעה אנושית חמקמקה, שבה רב הנסתר על הגלוי ועשויה לבטא מנעד רגשות - משמחה וחיבה ועד למבוכה, זיוף או סלידה ויכולה להפוך לסימן של כוח, אלימות ומנגנוני שליטה.
"חיוכי מתנחלים" היא סדרת תבליטים מיניאטוריים המבוססות על דימויים שנלקחו מתוך סרטונים המתעדים תקיפות פיזיות ומילוליות כלפי פלסטינים. חיוכי המתנחלים המתוארים בתבליטים, שמרביתם לא עמדו לדין וחלקם אף אוחזים בעמדות כוח בישראל, אינם חיוכים של מבוכה, אלא של אדנות וריבונות במרחב שבו החוק מושעה. חיוכים של נקמה וסיפוק.
הסדרה השנייה נשענת על זיכרון מוקדם - משפט דמיאניוק - אירוע שטלטל את השיח הציבורי בישראל בשנות ה-80' שרייכמן חווה כילד דרך הסיקור התקשורתי האינטנסיבי. דמיאניוק, במדי שב״ס, בעל גוף גדול, מרכיב משקפיים עבים ומחייך למצלמה, דמה דמיון מפתיע ומערער לסבו החייכן. זיכרון זה מיוצג בסדרת ציורים מיניאטוריים המשלבת בין אלבום תמונות משפחתי לבין תיעוד המשפט והסיקור הטלוויזיוני שליווה אותו.
לצד הציורים מוצגת סדרת תבליטים המפגישה בין ספרות ילדים ואגדות לבין דימויים גרוטסקיים מתוך סיוטים, שבהם מגיחות פניו המחייכות של "איוון האיום".
אוצרת: מיה פרנקל טנא
נעילה: 21.3
אלמנות צה"ל וטרור מציגות בתערוכה ויוצרות מעגל נשים אומנותי בו כל אחת מבטאת בדרכה הייחודית את פרשנותה לשאלה "מה זאת אהבה?". עבור רובן האהבה איננה תלויה בנוכחות פיזית, כי אם ככוח חיים, גם כשהיא פצועה. היא אינה נחלשת אלא משנה את צורתה עם חלוף הזמן.
המספר 13 המסמל "אהבה" בגימטרייה מסמל גם את אותן נשים המביאות פרשנות רב-שכבתית של אהבה ככוח המשלב רוך, עוצמה ומורכבות גם יחד.
תמה זו מתנקזת אל שם התערוכה, "מה זאת אהבה?", ואל החיבור לטבע, שכשם האהבה מתקיים מעבר לרגע. הוא משתנה, נחלש, מתחדש, אך אינו חדל מלהיות. התערוכה מבקשת להאיר את סיפורן של הנשים, אשר איבדו את בני זוגן במלחמות ישראל ובפעולות טרור, כשהיער עצמו אינו רק נוף, אלא מרחב של שהייה, התבוננות ויצירת אפשרויות.
צילומי הלבבות של אתי קארו אבקסיס, אתי קארו אבקסיס יוצרת, מנטורית, מדריכת רפואת יער ומנהלת במרכז רפואת יער ישראל, וחוקרת את המדע של הלב -נוצרו בטבע, ללא מעורבות AI, משמשים השראה ויזואלית למונולוגים האישיים שנכתבו על ידי הנשים. הם אינם "מחוות רומנטיות", אלא תופעות מקריות אשר נוצרו בטבע: העלה, האבן, הסדק באדמה, האור שנשבר בצורה טבעית, והגזע המשתקם. אי הכוונה שבהם מאפשרת קריאה אחרת למושג אהבה.
פתיחה: 20.2 | 9:30
נעילה: 27.2
פסטיבל פליציה בלונמטל למוסיקה ה-28 כולל: 140 אמנים, 17 מופעים שיתקיימו בששה ימים ונושאו: "דמיון מחדש". בפסטיבל יתארחו אמנים מובילים מבריטניה, גרמניה, ליטא ופורטוגל וישראלים.
בין 17 המופעים ואירועי הפסטיבל שנוסד על ידי אנט סלין, קונצרט הפתיחה "מסע החורף - מדומיין מחדש" של שוברט והנס צנדר שמתכתב עם המופע הישראלי המקורי "מסע קיץ"; זמר הבריטון הידוע מתיאס גרנה יבצע מחזור שירים אייקוני של שוברט; אבישי כהן (חצוצרה) בבכורה תל אביבית ליצירה חדשה; אופרת ילדים מאת יוני רכטר לסיפור "מעשה בשלושה אגוזים" של לאה גולדברג; בעקבות הצלחת מופע חדש של ירון לונדון ויהודה ענבר, מופע "שירת הציפורים" בהשתתפות 30 זמרים וצ'לנים בשיטת "שלמו כפי יכולתכם"; ערב ג'אז בגן הפסלים, תרגול יוגה-מדיטציה עם מוזיקה חיה ייחודית ואינטואיטיבית, סרטים על מוזיקה ומוזיקה חיה מנוגנת בהקרנת סרט.
מנהל אמנותי: עידו שפיטלניק
21-16 במרץ
בשנתו ה-42 מוזיאון ינקו דאדא נקלע לקשיים בעקבות המלחמה, הקיצוץ בתקציב והקושי לגייס תרומות. לאור זאת יתקיים אירוע מיוחד של תערוכת מכירה של כמאה יצירות אמנות של המוזיאון מכפר האמנים עין הוד.
באירוע המכירה שיתקיים בגלריה בנווה צדק ב-21.2 בשעות 14:00-11:00 יוצעו למכירה עבודות של מרסל ינקו, שאדי טואפרה, יוסי וקסמן, עובדיה אלקרא, אברהם אילת, בני לוי, שושנה היימן, אורי ליפשיץ, אריה ברקוביץ, יהושע גריפית, אורן פישר, יובל שאול, דן חמיצר, ועוד.
גלריה בנווה צדק, רחוב באר יעקב 14 תל אביב
פסטיבל ימי פלמנקו מיסודה של קרן עדי אגמון יתקיים זו השנה ה-32 במרכז סוזן דלל ויהפוך לזירת פלמנקו עם תוכנית אמנותית רחבת היקף הכוללת 15 מופעים כולם בבכורות ישראליות ועולמיות. בשלושת ימי הפסטיבל (21-19 במרץ) יתקיימו תשעה מופעי חוצות פתוחים לקהל הרחב הכוללים ריקוד, מוזיקה, שירה וגם תצוגת אופנה רוקדת. במופעים ישתתפו למעלה מ־60 רקדניות.ים ומוזיקאיות.ים מהארץ ומספרד.
מופע הפתיחה מפגיש על במה אחת את אנסמבל התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד, גיטריסט הפלמנקו הספרדי Manuel Cazás, אמנית הפלמנקו אדוה ירמיהו, הרקדן והכוריאוגרף הספרדי Adrián Santana ורקדנית הפלמנקו עדי מובדט, המתגוררת בסביליה. המופע שוזר פיוטים ופלמנקו בפרשנות עכשווית למסורות שורשיות.
מופע הנעילה, Impulso יצירת הבכורה של הרקדנית והזמרת יעל טוכפלד סייג, בהשראת מוזיקה מקורית של הגיטריסט אופיר עטר.
עוד באירועי הפסטיבל: ADA יצירתה של הרקדנית והיוצרת הדס נסטל, שתעלה בבכורה ועוסקת בחוויית המעבר לארץ אחרת;
תחרות הפלמנקו הישראלית המתקיימת בפעם ה־17, בשתי קטגוריות: תגלית צעירה וקטגוריה מקצועית.
לצד מופעי האולם, יתקיימו גם מופעי חוצות פתוחים לקהל הרחב.
בוקר פלמנקו ישראלי המעניק במה ללהקות ולקבוצות ממגוון גילאים מרחבי הארץ ועוד.
תערוכה חדשה "כנגד כל הסיכויים" תיפתח ב-22.2 במוזיאון "החאן" חדרה. התערוכה פותחת צוהר למסע בזמן אל ימי הראשית של חדרה ומוצגות בה יצירות עכשוויות, עבודות של שבעה אמנים ואמניות: נעמה בנזימן, מעיין גלילי, אילנה זפרן, דייב יעקב, אורי פינק, שי צ'רקה וענבל שריד המעניקות פרשנות חזותית עדינה ומורכבת למקורות הארכיוניים של מוזיאון "החאן" חדרה. דרך חומרי הארכיון, הכוללים תצלומים, מכתבים, אישיים של גברים ונשים מן העלייה הראשונה, נחשפים חלק מהסיפורים של המתיישבים.ות הראשונים.ות שגרו ב"חאן" במשך שש השנים (1896-1891), בהיעדר רישיונות לבניית בתים (קושאן) מהשלטון העות'מאני.
מנכ"לית ואוצרת ראשית של מוזיאון החאן: עינבר דרור לקס.
מנהלת ארכיון ועוזרת אוצרת ראשית: רנית ירדן
אירוע הפתיחה: ו"דו-קרב מצויר" בין שני אמני הקומיקס והקריקטורה שי צ'רקה ואורי פינק.
יום ראשון 22.2 | 19:30
הסופר פרופ' חיים באר בסדרת הרצאות נוספת על ש"י עגנון. בסדרה הקודמת, דיבר על יחסיו מלאי התהפוכות של עגנון עם ירושלים. בסדרה זו בת חמישה מפגשים שמתקיימת בימי ראשון מ-15.2 עד 22.3 הוא מפנה זרקור לצדדים אחרים בחייו של הסופר - הענקים שהיוו עבורו השראה, האבות הספרותיים בהם נאבק, המפגש עם האחר ויחסיו המורכבים עם עיר הולדתו בוצ'אץ' שבאוקראינה.
חמישה מפגשים, ימי ראשון, 22.3-15.2
התיאטרון הקאמרי מציין את יום האישה הבינלאומי בארבעה מופעי מחווה לכלת פרס ישראל נעמי שמר – משוררת, פזמונאית, מלחינה, מתרגמת ומבצעת, שכתבה "אלף שירים ושיר", אבל אף פעם לא כתבה למגירה.
במופע יבוצעו שירים ששמר כתבה והלחינה, שירי משוררים שהלחינה ושירים שתרגמה, ביניהם: לו יהי, על כל אלה, ירושלים של זהב, לשיר זה כמו להיות ירדן, אהבת פועלי הבניין, לילה בחוף אכזיב, שירת העשבים, אין לי רגע דל, אהבה בת 20, העיר באפור, אני גיטרה, נועה ועוד.
משתתפים: רבקה מיכאלי, דני בסן, עדי כהן, אלונה ארז, תמר גלעדי, קרן טננבאום, ללי שמר, ורד פיקר, עופרי ביטרמן, ספיר ברייר, עמית שושני, גלעד שמואלי
מנחה: דרור קרן
מועדי המופעים:
6.3 | 11:00, 13:30 | 7.3 | 17:00 , 19:30 |
מופע חדש של התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד בשיתוף פעולה ראשון מסוגו של התזמורת עם המלחין והמוזיקאי פרץ אליהו – מוזיקה בסוד הקבלי. הפרויקט מגיש פרשנות מוזיקלית מרהיבה ל"ספר היצירה" – אחד הטקסטים המיסטיים המרכזיים והמסתוריים ביהדות.
היצירה, שהולחנה על ידי פרץ אליהו, היא מסע מוזיקלי-מיסטי יוצא דופן המתרגם את רעיונות הטקסט הקבלי העתיק לשפת הצליל. את היצירה יובילו שני אמנים צעירים ומובילים בעולם השירה המסורתית: יוחאי כהן והזמרת הדרוזית דימא קבלן.
ניצוח: סיון אלבו
ניהול אמנותי: אלעד לוי.
המופעים יתקיימו בחודשים פברואר מרץ ברחבי הארץ.
המופע הראשון באשדוד 15.2
התרעות פיקוד העורף