100 שנים חלפו מאז עלתה הצגת "הדיבוק" לראשונה על הבמה, וזכתה מאז לאין ספור הפקות בתיאטרון, קולנוע ומחול, כנראה שנצטרך לחכות למחר (יום רביעי 18.2 לבכורה העולמית של "הדיבוק" בעברית שתעלה על בימת האופרה הישראלית, ובסך הכל לחמש הופעות בלבד (20,21, 23,25 בפברואר).
לאיתן דרורי, 40, יש ניסיון רב שנים כחזנות. מדי שנה בתקופת החגים מאז היה בן 21 הוא מופיע בבתי כנסת בצפון אמריקה, אוסטרליה ובקריביים. "החזנים בבתי הכנסת הם טנורים", הוא אומר ומדגיש את חיבתו לתפקיד 'אשר' חברו של חנן - גם אם הוא אינו תפקיד ראשי "הוא מאד נוכח במיוחד במערכה הראשונה. הוא נמצא בסצנה ומתחבר אליה בקלות רבה בזכות החזנות וגם השפה העברית".
הוא לא גדל בבית דתי, למעט שמירה על סממנים יהודים כמו הדלקת נרות בחנוכה, אי אכילת חמץ בפסח ועוד. בסוף ימיו כשהיה בן 70+, אביו התקרב אל הדת ואף נסע ללמוד בבית ספר לחזנות. בנו, איתן דרורי מגדיר את עצמו כ"אדם דתי".
בילדותו הוא שר בטקסים של בית הספר, בבגרותו למד באקדמיה למוסיקה בתל אביב ובירושלים, אבל מבחינתו הלימודים האמיתיים היו בעיקר על הבמה. השאיפה שלו לא היתה לשיר אופרה. בכלל, לבסוף נכנעתי לאופרה כי מוסיקה ותיאטרון זו אופרה. באקדמיה תמיד אמרו לי תהיה זמר מצליח, תשיר אופרה, אבל לא אהבתי. השירה נשמעה לי כאילו אנשים צורחים".
כשהוא לא זמר טנור באופרה ואינו חזן בבית כנסת, איתן דרורי מופיע כדראג פיי. (כמו פייה). "לא מדובר בעוד קריירה. זה יותר משהו נוסף שאני עושה שנולד כבדיחה, ובעקבות מסע אישי ועמוק", הוא אומר. "אהבתי יותר שירת נשים. יש משהו בכתיבה לזמרות ובעיקר כמו לדמות הראשית באופרה שלהן כותבים את המוסיקה המרגשת יותר. לגברים פחות.
גליתי שכיף לי לשיר שירי נשים, אהבתי את הפרסונה שיוצאת ממני כשאני דראג, הדיווה הכאובה והמסכנה שמדברת על אהבה שבורה, מתאבדת או שרוצחים אותה". כשהוא עולה על הבמה כדראג, הוא נשאר עם הקרחת והזקן שיש לו באופן טבעי ומוסיף לזה עגילים ולובש שמלה בלבד. "לפעמים כשאני יורד מהבמה אנשים לא מזהים אותי כדראג שלפני רגע הייתה על הבמה. כל האנרגיה שלי משתנה, אני כמו זיקית".
התרעות פיקוד העורף