שלושה עשורים וחצי אחרי שהוקם, תיאטרון גשר פותח עונה חדשה. המוסד שהפך לאחד מעמודי התווך של התרבות הישראלית מציין 35 שנים להיווסדו עם רפרטואר שמחבר בין דוסטויבסקי, שייקספיר וצ'כוב לבין מחזות מקור נועזים, מחזמר אפוקליפטי וסאטירה עוקצנית על ישראל של היום.
באפריל 1991 עלתה ההצגה "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים" בבימויו של מייסד התיאטרון, יבגני אריה - רגע מכונן שסימן את לידתה של שפה בימתית חדשה. קבוצת האמנים שעלתה ממוסקבה הצליחה לבסס בתוך שנים ספורות להקה מובילה, שהפכה לחלק בלתי נפרד מהשיח התרבותי בארץ ובעולם.
בימים אלה מסכם גשר עונה בולטת עם "נשמות", "החטא ועונשו", "קרום", "מישהו לרוץ איתו" ו"אמא קוראז' וילדיה" - ומביט קדימה אל אחת העונות העשירות בתולדותיו. השנה מציין התיאטרון גם ארבע שנים לפטירתו של המייסד. במתחם נגה ביפו נחשף לוח הנצחה לזכרו של אריה, ביוזמת עיריית תל אביב-יפו.
מנכ"לית התיאטרון, לנה קריינדלין, אמרה בטקס: "אנחנו בני שלושים וחמש. היום יום מיוחד - הסרנו את הלוט מעל לוח ההנצחה ליבגני אריה, האיש שיצר וגידל במסירות את תיאטרון גשר. השם שלו, הלהט שלו, והזכרונות ממנו תמיד ישארו איתנו. אנחנו מביטים לאחור בהכרת תודה, ומסתכלים קדימה, מחפשים דרך משלנו, קשובים לרוח הזמן. החיים משתנים, התיאטרון משתנה, שמות חדשים, הפקות חדשות, נסיונות נועזים וחיפוש תמידי. אבל העיקר נותר ללא שינוי - אנחנו שומרים על הבית שלנו. הבית שהקים יבגני אריה".
גשר יוצא לעולם - והעולם מגיע ליפו
הפעילות הבינלאומית נמשכת במלוא העוצמה: "ריצ'רד III" לפריז ולבודפשט, "להתעורר" לצפון אירופה, ו"נשמות" לפסטיבלים ברחבי היבשת. במקביל, מבנה התיאטרון שופץ בהשקעת עיריית תל אביב-יפו, עם מערכות תאורה ושמע חדשות ושדרוג הפואייה - ובסמוך נפתחה תחנת הרכבת הקלה, שמקלה על ההגעה מכל רחבי הארץ.
דור ההמשך כבר כאן
"סטודיו גשר", שהוקם לפני שש שנים, ממשיך להצמיח דור שחקנים ויוצרים צעירים שכבר השתלבו בלהקה הבוגרת. המעבר מהסטודיו לבמה הגדולה מסמן את מה שהפך לסימן ההיכר של גשר: שילוב בין מסורת לאומץ, בין בית יציב לחיפוש מתמיד. בגיל 35, תיאטרון גשר לא רק חוגג עבר מפואר - אלא מצהיר בקול ברור: הדרמה הישראלית הגדולה עוד לפנינו.
התרעות פיקוד העורף