יהלי משחק את הדמות האייקונית מיקו בהצגה "צ'ארלי וחצי" המבוססת על סרט הבורקס הידוע שביים בועז דוידזון. הצגה זו רצה כבר עשרות פעמים ומתוכננות לה רבות נוספות, וכשיהלי קיבל את התפקיד, הוא מספר שהתגובה הראשונה שלו הייתה התלהבות גדולה: "עפתי על זה, חיכיתי לזה ולא היה לי ספק שהדמות הזו תפורה עליי. אני מכיר את עצמי וידעתי איך אני הולך לעשות את זה - בעבודה קשה ובלי ויתורים לעצמי", הוא נזכר ומוסיף כי ליאת הסוכנת שלו "זיהתה בי את מיקו מהרגע הראשון, האמינה ונלחמה עליי".
לפני שהתחיל את החזרות הוא צפה בסרט פעם אחת, כשנתיים לפני שקיבל את התפקיד, אך לאחר הליהוק צפה בו עשרים פעמים עד ש"אני זוכר אותו בעל פה". הוא רואה בכניסתו לתפקיד שכה חקוק בזיכרון הצופים יתרון. "היה לי הרבה יותר כיף להיכנס אליה, כי אנשים אהבו אותה מלפני וגם עזרו לי לעשות את זה ברמה הכי טובה שיש ולדייק אותה", הוא מסביר. הוא מציין כי חברי הקאסט עטפו אותו וסייעו לו בתהליך, בהם השחקנים מיקי גבע שעזר לו עם המבטא, חיים זנאתי, שלומי יפרח ושאר השחקנים. במהלך העבודה על הדמות גילה במיקו צד שלא ציפה למצוא - הרגישות: "הוא נראה הילד הכי ערס ועם הכי הרבה ביטחון, אבל יש בו המון רגישות, אפילו רגישות יתר", הוא מסביר.
במקביל להצגה "צ'ארלי וחצי", גבאי סיים לאחרונה את צילומי הסרט "פינג פונג", שבו הוא מתמודד עם סיפור רגשי מורכב במיוחד - אובדן של הורה. עבור שחקן בן 16, מדובר בסיטואציה שאי אפשר פשוט לשלוף מזיכרון אישי, והוא נאלץ למצוא דרך להתחבר לרגש שאינו מכיר. "לקח לי הרבה זמן להתחבר לזה, עד שהבמאי בא ועזר לי ולאחי הקטן בסרט להתחבר לזה דרכו, כי הסיפור עליו. פשוט דמיינתי, חלילה, אובדן של אבא שלי. רק המחשבה על זה שברה אותי וחיברה אותי לדמות", הוא משתף.
הצילומים היו גם מבחן פיזי: "הייתה לי נקודת שבר בסרט הזה, שאיבדתי את הקול אחרי שבוע של צילומים מהבוקר עד הלילה, ולמרות זאת המשכתי לצלם בלי קול ונתתי את כל כולי". לדבריו, דווקא ברגעים האלה הוא הבין משהו על עצמו: "שגם כשקשה לי אני נותן את כל כולי". והיו גם רגעים שבהם, אחרי סצנה, הוא הסתכל על מה שעשה והרגיש לרגע שהחלום הופך למציאות. "היו המון רגעים כאלה, כי בסרט הזה יש באמת סצנות מדהימות ולמדתי המון מזה לקריירת המשחק שלי, אבל זה היה מאתגר וקשוח", הוא מוסיף.
כשמבקשים ממנו לבחור בין תיאטרון לבין קולנוע וטלוויזיה, יהלי מסרב כמעט לבחור: "זה כמו משפט שלמה. מצד אחד יש את האהבה הממשית שחווים עם הקהל, את הכפיים, את ההתרגשות באותו הרגע, ומחכים לך בסוף ההצגה ומפרגנים לך. מצד שני, בסרט ובסדרה יש במאי וקאסט שצמוד אליי כל היום".
הפרסום מבחינתו הוא גם אחריות, ובשנים האחרונות יהלי מקדיש זמן לילדים ובני נוער שמתמודדים עם חרמות וקשיים חברתיים. הוא נפגש ומנסה לחזק אותם ולתת להם תחושה שהם לא לבד. הוא גם הוזמן לכנסת כנציג הנוער מטעם הוועדה לזכויות הילד, שם ייצג את נקודת המבט של בני גילו. אולי דווקא שם, בין המסך לבמה, הוא מבין שההשפעה שלו יכולה להיות גדולה הרבה יותר מעוד תפקיד או עוד קמפיין.