חמש תערוכות חדשות ייפתחו ב-23 באוקטובר במשכן לאמנות עין חרוד. כל אחת מהן תעסוק בזווית אחרת במציאות הישראלית של השנים האחרונות - מהמלחמה והחרדה הביטחונית ועד הגירה, זהות, יחסי כוח וזיכרון.
בתערוכה "תלו את כולם!" מחבר האמן רועי רוזן בין הצד האפל של אגדות ילדים לבין אירועי המלחמה. לצד ציור קיר גדול יוצגו גם "קעקועי מלחמת עזה" - עבודות הכוללות דימויים וביטויים שנכנסו לשיח מאז 7 באוקטובר, בהם "ניצחון מוחלט", לצד סמלים מעולמות הפוליטיקה, הצבא והמלחמה.
אורית אקטע מציגה בתערוכה "רומיות" דיוקנאות של נשים תימניות האוחזות במגבים ובסמרטוטי רצפה, לצד לבוש וחפצים המזוהים עם התרבות התימנית. שם התערוכה מבוסס על כינוי מזלזל שניתן בעבר למנקות יוצאות תימן, שאותו אקטע מבקשת להפוך מסמל של השפלה לזהות, זיכרון והתנגדות.
במרכז עבודתה של הורי יצחקי ניצב גזע עץ אורן מת שנמצא ביער באוסטריה ועבר בין מוזיאונים באירופה לפני שהגיע לעין חרוד. סביבו נבנה מיצב וידאו ופיסול שעוסק בהגירה, ציונות, זיכרון וזהות, ובמיקומה של יצחקי כאישה ישראלית וכ"יהודייה-ערבייה".
ציבי גבע חוזר בתערוכה "צל הרים כהרים" אל ציורי נוף שנולדו מתוך חוויית המלחמה עם איראן. לאחר שביתו נפגע מטיל ביוני 2025, עבר עם משפחתו למושב נורית בגלבוע, שם הפך מראה ההר החשוך, על רקע פיצוצים והבזקי אור, לדימוי של חרדה ואיום.
יאיר גלייכר מפנה בתערוכה "המחזה הגדול בשמיים" את המבט דווקא כלפי מעלה. במרכז החלל מוצב מבנה כבד למראה שאליו חודר כלי טיס קל עשוי נייר - עבודה שעוסקת באופן שבו השתנה היחס הישראלי לשמיים, מהבטחה של חופש ועליונות אווירית למרחב שממנו עלול להגיע האיום הבא.
התרעות פיקוד העורף