כשהאחים סתיו ולוטם רייכנטל עולים לבמה, הם מביאים איתם קשר שנבנה לאורך חיים שלמים. השניים, ילידי מושב שדמה, מופיעים יחד ב"הדוב השומר עליי", מחזה שכתב סתיו וביים ליאור ברגר, ובמרכזו שני אחים שנאלצים למצוא מחדש את הדרך זה אל זה. לוטם, שחקן, מדובב ומרצה על אוטיזם, מגלם את עידו, בחור על הרצף האוטיסטי המוצא ביטחון בחוקים קבועים, בטקסים ובאוסף קלטות וידאו ישנות. סתיו מגלם את ג׳וני, אחיו, שחקן שחלומו המקצועי רחוק ממימוש.
לאחר מות אמם, אירוע המתרחש בעלילת המחזה, ג׳וני נותר לטפל בעידו. כשהדירה המשפחתית עומדת למכירה והאפשרות להעביר את עידו להוסטל נעשית ממשית, המתח בין האחים הולך וגובר. מריבה יומיומית על שניצלים במקרר הופכת לעימות על חופש, שייכות והזכות של כל אחד מהם לבחור את עתידו.
החיבור בין המציאות לבמה מעניק להצגה רובד אישי. סתיו כתב את המחזה מתוך החוויה שלו כאח, ולוטם מביא לתפקיד את הניסיון הבימתי שלו ואת נקודת מבטו. "רצינו להציג את האחאות הזו בלי פילטרים של רחמים. יש שם קושי, יש שם תסכול, אבל יש גם חיבור שאף אדם אחר לא יוכל להבין", אומר סתיו. על העבודה לצד אחיו הוא מוסיף: "לוטם שחקן הרבה יותר טוב ממני. יותר כריזמטי, יותר חינני והוא מאלתר מטורף".
לוטם, המעביר גם הרצאות בבתי ספר ובארגונים, רואה בבמה מקום לביטוי אישי: "על הבמה אני לא ‘אוטיסט שמשחק’, אני שחקן שמביא את האמת שלו". דרך הקשר בין האחים, ההצגה מציפה שאלות שמעסיקות משפחות רבות: איך דואגים לאדם אהוב בלי להחליט במקומו, איך מאפשרים עצמאות בתוך קשר של תלות, ואיך מוצאים מקום לרצונות של שני הצדדים.