אישה עירומה שמפעילה פעמון באמצעות גופה, תינוקות שדורשים החלפת חיתול, רובוט שמצייר קליגרפיה ומרוץ זרע שעשוי להציל את האנושות. הביאנלה בוונציה מוכיחה שגם בשנת 2026, כשחשבנו שכבר ראינו הכול, לאמנות העכשווית עדיין יש דרכים מקוריות לגרום לנו להרים גבה. ולפעמים גם לאבד את התיאבון.
ונציה היא עיר שבה כמעט כל דבר נראה כמו יצירת אמנות. התעלות, הגשרים והסמטאות הצרות יוצרים מבוך שנראה כאילו נלקח מאחד מציוריו של מ. ק. אשר. אבל אחת לשנתיים מגיעה הביאנלה הבינלאומית לאמנות ומזכירה שיש הבדל בין אמנות יפה לאמנות שמנסה לגרום לכם להרגיש משהו. גם אם המשהו הזה הוא בחילה קלה. המהדורה ה־61 של הביאנלה, המתקיימת תחת הכותרת In Minor Keys, מוכיחה שגם כשנדמה שכבר ראינו הכול, לאמנות עדיין יש דרכים מקוריות מאוד להפתיע אותנו.
1. אוסטריה: האישה בפעמון ובריכת השתן
מחוץ לביתן האוסטרי ניצב פעמון עצום שבתוכו אישה עירומה, המפעילה אותו באמצעות תנודות גופה. המראה מזכיר שילוב בין טקס דתי למופע אקרובטיקה שלא היה מבייש את טובי האתלטים. מי שחושב שזו הפסגה של המוזרות מוזמן להיכנס פנימה.
האמנית פלורנטינה הולצינגר (Florentina Holzinger) יצרה את Seaworld Venice, המשלב עירום, אקרובטיקה ומערכת לטיפול בשפכים. אחת האטרקציות היא מכל מים שאליו מוזרם שתן מסונן שנאסף משירותי המבקרים, ובו מופיעות פרפורמריות. כן, קראתם נכון.
מאחורי הפרובוקציה מסתתר דיון ביחסים בין האדם לסביבה, במיוחד בוונציה, שהמים הם גם מקור חייה וגם איום על קיומה. וכך, בזמן שרובנו מעדיפים לא לחשוב על מה שקורה אחרי שמורידים את המים, באוסטריה הפכו את זה לאמנות.
2. יפן: באתם לראות אמנות? קחו תינוק
בביתן היפני החליטו שהמבקרים צריכים לגלות גם אחריות הורית. האמן אי אראקאווה־נאש (Ei Arakawa-Nash) יצר את Grass Babies, Moon Babies, מיצג שבמרכזו 208 בובות תינוקות, שמתוכן 57 נועדו לנשיאה בידי המבקרים. אלה מוזמנים לבחור תינוק, לשאת אותו ברחבי הביתן ובסיום גם להחליף לו חיתול. בתוך החיתול מסתתר קוד QR שמוביל לשיר כתוב הקשור לתאריך הלידה שהוענק לבובה.
מאחורי האבסורד מסתתר דיון על הורות ועל האחריות שלנו כלפי הדורות הבאים, שיירשו את העולם ואת הבעיות שהשארנו להם. שאלה פילוסופית מעניינת בהחלט, גם אם קשה להתעלם מכך שביקור בתערוכת אמנות הפך לפתע למשמרת בגן ילדים.
3. לוקסמבורג: כשחרא מקבל תפקיד ראשי
יש אמנים שמסתירים את המסר שלהם מאחורי סמלים מורכבים. האמנית אלין בובי (Aline Bouvy) בחרה בגישה ישירה יותר: חרא. עבודתה La Merde, שפירושה בצרפתית "החרא", כוללת סרט בכיכובה של דמות צואה אנושית, לצד פסל המשלב את דמות האמנית עם אי־טי, החייזר המפורסם. בחלל מוקף מראות נבחנות שאלות על בושה, משטור הגוף הנשי והדברים שהחברה מעדיפה להסתיר. אחרי שנים שבהן אמנים ניסו להוכיח שגם חפצים יומיומיים יכולים להיות אמנות, נראה שהגיע הזמן להעניק את אותו הכבוד גם לתוצרי מערכת העיכול.
4. יוון: אפלטון פותח מועדון סאדו־מאזו
מי שזוכר את משל המערה של אפלטון משיעורי הפילוסופיה עשוי להתקשות לזהות אותו בביתן היווני. האמן אנדראס אנגלידאקיס (Andreas Angelidakis) הפך את הביתן ל־Escape Room, מערה אפלה ופסיכדלית שנראית יותר כמו מועדון לילה מחתרתי מאשר מקדש לפילוסופיה.
מאחורי האסתטיקה הפרובוקטיבית מסתתר משל המערה המפורסם, שבו אנשים כבולים רואים רק צללים ומאמינים שזו המציאות כולה. אנגלידאקיס מעביר אותו לעידן הפייק ניוז, התעמולה והלאומנות, שבו קל לייצר עבורנו מציאות חלופית. אם אפלטון היה קם לתחייה ונכנס לביתן, סביר להניח שגם הוא היה מבקש הסבר מהאוצר.
5. סין: הרובוט שלקח לאמן את המכחול
בתערוכה Dream Stream שבארסנלה, זרוע רובוטית אוחזת במכחול ומציירת קליגרפיה סינית מסורתית, תוך חיקוי תנועותיו וסגנונו של אמן הקליגרפיה וואנג דונגלינג (Wang Dongling). הרובוט כותב את הסימניות הסיניות המרכיבות את שם התערוכה, במפגש בין אמנות עתיקה לטכנולוגיה מתקדמת.
במשך מאות שנים נחשבה הקליגרפיה לאמנות שבה כל תנועה מבטאת את רוחו ואישיותו של האמן. עכשיו מגיעה מכונה ומבצעת את אותה הפעולה. היצירה מעלה שאלה שמטרידה יוצרים רבים: אם רובוט מסוגל לצייר, לכתוב ולהלחין, מה בדיוק נשאר לנו? לפחות בינתיים, הוא עדיין לא יודע להתווכח עם מבקרי אמנות.
6. דנמרק: האם פורנו יציל את האנושות?
אם האנושות נמצאת בדרך להכחדה, בדנמרק מציעים לבחון פתרון לא שגרתי: פורנוגרפיה. האמנית מאיה מאלו ליזה (Maja Malou Lyse) מציגה את Things to Come, מיצג העוסק במשבר הפוריות ובקשר בין מיניות, טכנולוגיה ורבייה. במרכזו סרט המתרחש בשנת 2045, שבו כוכבת הפורנו ניקולט שיי מגלמת מדענית בבנק זרע. לצדו מוצגים מכלים לשימור זרע והתייחסות למרוצי זרע, שבהם תאי זרע מתחרים זה בזה.
למרות שזה נשמע כמו רעיון שנולד במסיבת רווקים שיצאה משליטה, העבודה בוחנת את עתיד הרבייה האנושית. מתברר שגם אם האנושות תעמוד בפני הכחדה, תמיד יהיה מישהו שיהפוך את האירוע לתחרות.
7. בלגיה: כשהמילים נשברות והעולם משתגע
האמנית מיט ורלופ (Miet Warlop) יצרה את IT NEVER SSST, מופע אבסורדי שבו רקדנים ומוזיקאים גוררים, סוחבים ושוברים מילים ענקיות עשויות גבס, תוך כדי שירה ותנועה.
התוצאה נראית כמו חזרה גנרלית להצגה שאיש לא טרח להסביר לשחקנים על מה היא. אבל מאחורי הכאוס מסתתר דיון על תקשורת ועל הניסיון למצוא משמעות בעולם מתפרק, שבו אפילו השפה כבר מתקשה לחבר בינינו. אולי זה הדבר הכי הגיוני שאפשר לעשות בעולם שבו כולם מדברים, אבל אף אחד לא באמת מקשיב.
8. הולנד: האיש שצורח בתוך בונקר
אחרי התינוקות, הרובוטים ומרוצי הזרע, הביתן ההולנדי מציע חוויה פשוטה יחסית: אדם צורח. האמן דריס ורהובן (Dries Verhoeven) יצר את The Fortress, שבמהלכו תריסי מתכת יורדים על החלונות, האור נעלם והביתן הופך בהדרגה לבונקר. מתוך הקהל מגיחים פרפורמרים, והאווירה מתפתחת להתפרצות של רגשות וצרחות.
המיצג עוסק בפחד ובחוסר האונים מול עולם שבו מדינות מסתגרות, מתחמשות וסוגרות גבולות. הוא גם מצביע על האבסורד שבביאנלה עצמה, שבה מדינות המצויות בסכסוכים מציגות אמנות זו לצד זו. וכשהעתיד נראה קודר, אולי צרחה היא כבר לא תגובה כל כך בלתי הגיונית.
9. בית הכנסת המרחף: אפילו השמיים לא היו בטוחים
מה עושים כשבית כנסת כבר לא יכול להישען על הקרקע? פשוט מעיפים אותו לשמיים. האמנית והאדריכלית האוקראינית אנה קמישאן (Anna Kamyshan) יצרה את Nabatele, מיצב שהוצג במסגרת אירוע נלווה רשמי לביאנלה. במרכזו בית כנסת מעץ בסגנון העיירות היהודיות במזרח אירופה, הניצב על סלע המרחף מעל הלגונה של ונציה באמצעות בלון הליום עצום. המבנה הספיק להתרומם לגובה של כ־35 מטרים.
מאחורי הרעיון הפנטסטי מסתתר סיפור על גלות, עקירה וחיפוש אחר בית. המיצב מתכתב עם ההיסטוריה של הגטו היהודי בוונציה, שבו בתי הכנסת הוסתרו בקומות העליונות של בניינים. הפעם בית הכנסת דווקא התנשא מעל העיר, גלוי לעיני כולם.
בסופו של דבר, אפשר למצוא בביאנלה הכול מהכול, מהומור אבסורדי ועד רצינות תהומית. אבל רוב היצירות עוסקות דווקא בפחדים שמלווים אותנו בעולם האמיתי: מלחמות, בדידות, משבר האקלים, טכנולוגיה והעתיד הלא ברור של האנושות. אמנות עכשווית לא תמיד רוצה שנאהב אותה, ולפעמים אפילו מעדיפה שנרגיש לא בנוח. העיקר שלא נישאר אדישים.
התרעות פיקוד העורף