האם גם אחרי 15 שנה נותר המחזה אקטואלי? התשובה היא כן, וככל הנראה ימשיך להיות אקטואלי עוד שנים רבות, על רקע ההידרדרות המוסרית והערכית של ההוויה הישראלית לתהומות עמוקים במיוחד.
בסלון מעוצב היטב, נפגשים מיקי הגינקולוג, עמי העיתונאי וקריץ, שממשיך לחפש את עצמו מאז המלחמה ההיא. השלושה מעלים חוויות ממלחמת יום הכיפורים, תוך שהם שוזרים את חייהם האישיים - הבגידות, העבודות, הבטחות הנעורים, עד לאותו רגע.
בפגישה ביניהם נפתחים חשבונות ישנים, והחברה הישראלית - שנחשבה בעיניהם פעם למוסרית, חזקה וערכית - נראית פתאום כחברה סדוקה, שסועה ועלובה, שנחשפים בה אינספור חולשות ופצעים מוגלתיים שרק הקצינו במרוצת השנים; בלי שום יכולת להפנים את שלל הקטסטרופות והמחדלים, שצרבו לנצח דור שלם של לוחמים שהיו עדים למלחמה הארורה ההיא.
כתיבתו הרהוטה והחדה של מיטלפונקט והביצוע המהוקצע מוכיחים כי "איסמעיליה" רלוונטית יותר מתמיד כיום, ומצליחה לטלטל ולרגש מחדש. ה"לכלוכים" שצפים על הבמה שעיצבה אלכסנדרה נרדי, התאורה המדויקת של עדי שימרוני, בשילוב מוזיקה נפלאה של אבי בללי, משתלבים לכדי דרמה אפקטיבית ביותר.
התרעות פיקוד העורף