לתפוס את השחקנית טלי שרון לשיחה בימים אלו של פוסט־קורונה זו משימה מאתגרת במיוחד. לאחר שבתקופת הקורונה מצאה משכן קבוע בתל אביב לבית הספר למשחק שהקימה לפני שמונה שנים, “סדנאות משחק טלי שרון”, היא מתמרנת כיום בינו לבין היותה אם לשלוש בנות, בין צילומים לסדרות ולסרטים ובין אהבתה החדשה־ישנה לתיאטרון.
“הרבה זמן לא הייתי בתיאטרון וחזרתי לזה כי רציתי לחוש את חיי השחקן בצורה אותנטית יותר”, היא מספרת לרגל עליית ההצגה “הדירה של רוזה” בכיכובה בתיאטרון באר שבע. “אף פעם לא הייתי לגמרי שחקנית תיאטרון ורציתי לדעת איך זה מרגיש לרוץ מהצגה להצגה, לעבור את התהליך המפרך עד שההצגה עולה, לעשות חזרות, להרגיש את המגע עם הקהל. התגעגעתי לעשות תיאטרון. בגלל שזה יחסית חדש עבורי, אני מרגישה מאוד מחויבת לזה ומאוד נרגשת. אני מרגישה את אותה התלהבות שמרגישים בסיום בית ספר למשחק”.
במרכז ההצגה החדשה, שנכתבה על ידי שחר פנקס ואיה קפלן שגם מביימת, ניצבת דמותה של רוזה בת ה־80 המתמודדת עם משבר כשבניה מנסים למכור את דירתה ולהעבירה לבית אבות. ברקע ישנו סוד גדול שעתיד להתגלות. שרון מגלמת את דמותה של אורלי, כלתה של רוזה.
“אורלי מרגישה מחויבת למשפחה שלה ונמצאת במקום שבו היא יודעת שהיא צריכה לעשות שינוי ולהשתחרר מהמשפחה, להתקדם ולדאוג לעצמה, ועם זאת מרגישה קצת תקועה”, היא מספרת. “הדמות שלי רואה ברוזה מעין דמות אם, והן קשורות זו לזו, אך אני פוגעת בה מאוד כחלק מהסכסוך. זו הצגה שנכנסת לעולם הזקנה והדמנציה בצורה מופלאה”.
כמו הצגות אחרות, גם ההצגה הזו הייתה אמורה לעלות ב־2020, אך נדחתה בשל הקורונה. “זה הרגיש כמו תינוק תקוע שרק מחכה לצאת החוצה ונתקע בחבלי לידה קשים”, מתארת שרון. “עכשיו סוף־סוף יצאנו עם ההצגה לאור, וזו תחושה נהדרת”.
"מה שכן, ניצלתי את הזמן הזה כדי לבלות עם הבנות שלי (מבן זוגה השחקן אסף סולומון – ד”פ) כמו שלא ביליתי מעולם: טיילנו המון, וזו הייתה שנה שבמהלכה גיליתי את שבילי ישראל. גיליתי מקומות בארץ שהייתי בהלם שהם קיימים. יש לנו מדינה כל כך יפה. גם קראתי ספרים, שמעתי מוזיקה והספקתי לעשות דברים שבזמן רגיל אני לא מספיקה. היה לתקופה הזו את הקסם שלה”.
כמו 40 פסיכולוגים
שרון (42), שגדלה בהוד השרון, פרצה לתודעה הציבורית עוד במהלך לימודי המשחק שלה בבית הספר למשחק של יורם לוינשטיין, כששיחקה בטלנובלה “מיכאלה”. בהמשך שיחקה בשלל סדרות כמו “טלנובלה בע”מ”, “סרוגים”, “בני ערובה”, “מגדלים באוויר” ו“אוטונומיות” וכן כיכבה בשלל סרטים בקולנוע כגון “למראית עין”, “שלוש אמהות”, “ההיא שחוזרת הביתה”, “נורמן” ו”הרמוניה”. למעשה, עד לפני עשור היא כיכבה ללא הפסקה על המסך שלנו עד שהחליטה לסור קצת הצדה מאור הזרקורים ולהתמקד בדברים אחרים.
“אל תשכח שהייתי באור הזרקורים המון שנים, ישר מבית הספר למשחק”, היא אומרת. “ממש נשאבתי לתוך העולם הזה בלי הפסקה. לא שאני מתלוננת לשנייה כי זה דבר מדהים שקרה לי, אבל היה איזה רגע שעבדתי רצוף ועשיתי המון תפקידים ורציתי קצת הפסקה”.
"החיסרון הוא שאתה מקבל מראה של עצמך כל הזמן. זה עולם ששנינו נמצאים בו, ואין לנו לאן לברוח. אבל העולם שלנו לא צר: אנחנו מדברים לא רק על משחק ותיאטרון, אלא הרחבנו את עצמנו לעוד תחומים וכמובן יש לנו עסק משפחתי נפלא ששואב את רוב זמננו – הבנות שלנו”.
המטרה השנייה ששרון הציבה לעצמה בשנים האחרונות הייתה “לפתוח עסק עצמאי ולא להיות שחקנית שתלויה באודישנים או בתפקיד”. “השתדלתי כל הקריירה שלי לברור תפקידים ולא לעשות דברים שאני לא מרגישה שאני יכולה להתחבר אליהם או שאני לא שלמה איתם כי אז זה לא יֵצא טוב”, היא אומרת.
“מאחר שיש לי עסק עצמאי והפרנסה שלי לא תלויה רק במקצוע המשחק, זה מאפשר לי לברור עוד יותר את מה שאני רוצה, ואני עושה את זה. זה גורם לי להרגיש יותר טוב עם עצמי ולא להרגיש פספוס שאני לא בוחרת תפקיד שלא מתאים לי. בגלל שאין לי תלות בדבר הזה, אז אני יותר חופשייה”.
בלי שטיקים
לאחרונה שרון הפציעה מחדש על המסך כשגילמה את דמותה של השוטרת אמירה ארגמן בדרמת הלהיט מבית yes, “בת השוטר”, שבקרוב תעלה בעונה שנייה וכוללת תעלומת רצח, קונפליקט בין חרדים לחילונים ומשברים של בני נוער.
“ממש לא האמנתי שהסדרה תתפוס כל כך חזק”, היא מודה. “אני נורא אוהבת את זה שהיא הצליחה כי יש בסדרה הזו משהו מאוד תמים. המפגש עם העולם החרדי הוא גם יפה בעיניי. אין שם חייזרים או מדע בדיוני, אין שטיקים בסדרה הזו, והיא מאוד פשוטה בנרטיב שלה. היא מדברת בגובה העיניים, ואני חושבת שבגלל זה הנוער אהב אותה”.
בנוסף, בימים האלה היא מצטלמת לעונה השלישית של דרמת המתח “כפולים”, סיימה לאחרונה את הצילומים לסדרה “ילדות סכסכניות” של הבמאית טליה לביא, ואחרי הקיץ היא צפויה להצטלם לסרטה החדש של הבמאית מאיה דרייפוס. “חוץ מזה אני מאושרת ממה שאני עושה וזה מה שחשוב”, היא אומרת.
התרעות פיקוד העורף